תנינאים – הבדלי גרסאות

=== תמותה וטורפים ===

[[קובץ:Nasua nasua 01.jpg|ממוזער|שמאל|200px|[[חוטמן|חוטמנים]], כמו ה[[חוטמן אדום|חוטמן האדום]] שבתמונה, נעזרים בטפריהם ובזריזותם כדי לגנוב את ביצי התנינאים ולברוח מאמם.]]

התנינאים חשופים למוות במידה הרבה ביותר כשהם עוברים (בביצה) ובחודשים הראשונים לחייהם. ככל שהם גדלים הם חשופים פחות ופחות לטורפים - שיעור הטריפה של ה[[אבקוע]]ים הקטנים גבוה למדי, אולם כשהם בוגרים וכשגודלם מלא, רק טורפים מועטים (בעיקר [[בני אדם]] ותנינאים אחרים) מסוגלים לאכול אותם. בראשית חייהם, ביצי התנינאים נתונות תחילה לחסדי מזג האוויר: [[גשם|גשמים]] חזקים יכולים להביא לירידת הטמפרטורה מתחת לרמה הדרושה להישרדות ה[[עובר]]ים או לטביעתם, בעוד שגם היעדר גשם ורמות [[לחות]] נמוכות עלולות להביא להתייבשות העוברים ולגוויעתם. במרבית המקרים הקנים נבנים באתרים שעלולים להיפגע מתנאי מזג-אוויר קשים, כמו הצפות ו[[סופה|סופות]]. ביצי תנינאים אחרות נשברות בשל הרגלי קינון רשלניים של הנקבה, או בשל שימוש של [[צבים]] בקני תנינאים על מנת להטיל בהם את ביציהם שלהם, ובתוך כך ביצי התנינאים נפגעות ונשברות.

 

[[קובץ:Bristol.zoo.crocshoes.arp.jpg|ממוזער|שמאל|230px|נעליים שיוצרו מעור תנין]]

[[קובץ:CROCO864.JPG|ממוזער|שמאל|230px|תנינאים בחוות תנינים ליד [[בנגקוק]]]]

 

מיני התנינאים נוצלו במהלך ההיסטוריה למטרות מגוונות, שהשתנו בהתאם לזמן ולמקום. בעבר הם ניצודו בכמויות מוגבלות בלבד לשם אכילת בשרם, למטרות [[רפואה|רפואיות]] או למטרות [[דת]]יות. קבוצות אתניות רבות נהגו לאכול תנינאים בכל מקום שבהם נמצאו. ב[[סין]] ובדרום-מזרח אסיה נודעה חשיבות רפואית ללוחיות הגביות של התנינאים ולאיבריהם הפנימיים, והם שימשו בייצור [[בושם|בשמים]]. באזורים אחרים בדרום-מזרח אסיה נעשה שימוש בשיניים ובטופרים של התנינאים כמרכיבים ב[[שיקוי (כישוף)|שיקויים]] של מכשפים. תושבי [[גינאה החדשה]] נהגו לעתים לקשט את בתיהם בגולגולות תנינאים מקושטות. עם זאת, ציד התנינאים, הסחר בהם ושימושיהם התרחבו רק במאות השנים האחרונות, ובעיקר עם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]].

<!--{{תמונה מוסתרת|כותרת=אזהרה: תמונה קשה לצפייה|תמונה=|רוחב=250|הסבר=ידו של וטרינר [[טאיוואן|טאיוואני]] נלכדה במלתעותיו של [[תנין יאור]] ב[[גן חיות]] בטאיוואן ב-[[11 באפריל]] [[2007]] [http://news.nationalgeographic.com/news/2007/04/070413-crocodile-picture.html].}}-->

הידיעה שהתנינאים מסוכנים לאדם אינה חדשה לאנושות. [[מרקו פולו]], [[מגלה ארצות|מגלה הארצות]] ה[[איטלקים|איטלקי]] מ[[המאה ה-13]], היה האירופאי הראשון שתיאר את ה[[אליגטור סיני|אליגטור הסיני]], באומרו שהם דומים ל"נחשים אדירים עם רגליים", ואת פיהם תיאר כ"גדול מספיק בשביל לבלוע אדם שלם". אף שהאליגטור הסיני לא היה המין המתואר, כפי הנראה, מיני תנינאים אחרים נודעים בתוקפנות שהם מפגינים כלפי בני האדם. מינים אחדים קנו להם את התדמית הזו בצדק מסוים, אולם מינים אחרים טורפים בני אדם רק לעתים רחוקות מאוד. אדם, מרגע שנלכד במלתעותיו של תנינאי, יתקשה לצאת מהן. הפציעות האופייניות לתקיפות מצד תנינאים שלא הסתיימו במות הקורבן הן בדרך-כלל [[שבר (רפואה)|שברים]], אובדן גפיים וחתכים עמוקים. רובן המוחלט של התקיפות נעשה מתוך המים, ורק מיעוטן מן היבשה; הסיבה לכך נעוצה כנראה באובדן אלמנט ה[[הפתעה]] בתקיפה מהיבשה.

התנינאים צדים בני אדם מכמה סיבות עיקריות. הסיבה המרכזית שבהן היא לשם אכילתם גרידא. בני אדם הם [[יונקים]] גדולים יחסית, אולם לא מעבר לגודלו המרבי של הטרף שהם מסוגלים לאכול - תנין בוגר בגודל מלא מסוגל לאכול גם בהמות גדולות ממנו במשקל רב בהרבה משל אדם. סיבות אחרות כוללות הגנה על טריטוריה (במקרה של זכרים) או על הקן והביצים (במקרה של נקבות). מקרי התקיפה בשל הסיבות האחרונות מתרחשים בעיקר בחודשי עונת ה[[רבייה]]. כך למשל, דווח על מקרים בהם תנינאי מסוים תקף סירה בה ישבו בני אדם, ולאחר שאלו ברחו מהסירה הטובעת לחוף מבטחים, התנין המשיך להרוס את הסירה. סיבה נוספת לשמה תנינאים תוקפים בני אדם היא כאשר הם בעצמם מותקפים על-ידם, כלומר הגנה עצמית. ההבחנה בין הסיבות נעשית לרוב לפי פרטי האירוע: תנין שיראה באדם פריט מזון יתגנב לסביבת האדם בחשאי; לעומת זאת, נקבה שתרצה להרחיק אדם מהקן שלה תראה סימני עצבנות גלויים וברורים כדי להרחיקו.