היינריך אוגוסט מייסנר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פעילותו בשירות הסולטן: הרחבה קטנה |
|||
שורה 14:
במהלך מפעל הקמת המסילה החיג'אזית זכה מייסנר לקבל מידי הסולטאן חובב הרכבות [[עבדול חמיד השני]] את תואר הכבוד "[[פאשה]]" (או "פחה"). בנסיעת הבכורה של הרכבת החיג'אזית נהג מייסנר בעצמו בקטר אשר משך את הרכבת. לאחר השלמת הפרויקט עבר מייסנר לעבוד בשירותיה של חברה גרמנית אשר הקימה קו רכבת בין [[אנטוליה]] ל[[בגדד]] שב[[עיראק]].
בשנות [[מלחמת העולם הראשונה]] שב מייסנר לשרת את הסולטאן הטורקי והיה הממונה על בניית הרכבות לצורכי המלחמה. בתפקידו זה פירק בארץ ישראל מסילות שבעת שלום שימשו קווים אזרחיים (המסילה בין [[תחנת הרכבת יפו|יפו]] ל[[תחנת הרכבת לוד|לוד]] ששימשה את הקו [[מסילת הרכבת יפו-ירושלים|יפו-ירושלים]]) ומיחזר את אדניהן וציודן האחר לצורך הקמת [[המסילה המזרחית]] מ[[תחנת הרכבת טול כרם|טול כרם]] אל עבר [[חצי האי סיני]] ו[[תעלת סואץ]]. עם תום המלחמה פרש מייסנר מבניית רכבות בפועל
בשנת [[1923]] שימש מייסנר יועץ למשרד הבינוי של [[אלבניה]] ב[[טירנה]]. ב-[[1924]] חזר ל[[טורקיה]] והקדיש את עצמו לשיקום מסילות רכבת רבות שנהרסו במלחמות. בשנים [[1933]]-[[1927]] היה יועץ טכני של חברת הרכבות האנטולית. עד שנת מותו שימש כמרצה בתחום בניית מסילות ברזל בבית הספר הפוליטכני של איסנטבול.
הוא נפטר באיסטנבול בגיל 78 ונקבר שם בבית הקברות הפרוטסטנטי.
| |||