הבדלים בין גרסאות בדף "רצח הלורד מוין"

הוסרו 6,055 בתים ,  לפני 6 שנים
שחזור לגרסה 15752234 מתאריך 18:20, 25 ביולי 2014 מאת Lionster
מ (סקריפט החלפות)
(שחזור לגרסה 15752234 מתאריך 18:20, 25 ביולי 2014 מאת Lionster)
 
==ההתנקשות==
הלורד מוין, בתפקידו כנציב הבריטי הממונה על [[המזרח התיכון]], נחשב לאנטי ציוני מובהק ופעל במלוא כוחו למנוע כניסת יהודים לארץ ישראל. הוא טען בפני בן-גוריון כי ארץ ישראל לא תוכל לפתור את [[בעיית היהודים]], הציע להקים מדינה יהודית ב[[מערב אירופה]] ואף נקב ב[[פרוסיה המזרחית]] כארץ שתוכל לשמש למטרה זו, לאחר המלחמה ולאחר שיגורשו ממנה התושבים הגרמנים.{{הערה|עמודים 438 - 439 בספר "בן-גוריון" (כרך א') מאת [[מיכאל בר-זוהר]] (ומקורות המצוינים שם)}}. לפי הוראותיו של מוין, התערב הציר הבריטי ב[[טורקיה]] אצל השלטונות הטורקיים ודרש לגרש את אוניית המעפילים [[סטרומה]] למימי [[הים השחור]], מקום שבו טובעה על אנשיה ב[[טורפדו]] סובייטי ב-[[24 בפברואר]] [[1942]].
 
שני המתנקשים, חכים ובית צורי, שהו בקהיר שבועות אחדים בעת שהתכוננו להתנקשות, בהם עקבו אחר שגרת יומו של מוין ותכננו את המבצע. ב-6 בנובמבר 1944 ארבו השנים למכוניתו של מוין בסמוך לביתו. כשהגיעה המכונית, פתח אליהו חכים את דלתה, ירה 3 יריות בלורד מוין והרגו, וירה גם בשומרו.
 
הם נמלטו ממקום ההתנקשות באופניים, בדרכם אל השוק העירוני הומה האדם. שוטר זיהה אותם והצליח לירות באליהו בית צורי. אליהו חכים חזר לעזור לחברו וכך נתפסו שניהם על ידי המצרים.
 
==העמדה לדין==
[[קובץFile:Hakim beit tzuri.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אליהו חכים ואליהו בית צורי בתמונה ממשפטם]]
ב-[[10 בינואר]] 1945 הועמדו חכים ובית צורי לדין בפני [[בית דין צבאי]] מצרי ונדונו ל[[עונש מוות|מוות]]. הם הוצאו להורג בקהיר ב[[ח' בניסן]] [[ה'תש"ה]] [[22 במרץ]] [[1945]] בעודם שרים את "[[התקווה]]".
 
חכים ובית צורי זכו לתמיכה רבה ברחובות קהיר, אשר ראו בהם לוחמים נגד השלטון הבריטי השנוא.
 
מבית המאסר כתב אליהו להוריו במכתבו:
{{ציטוט|תוכן="כחייל נשלחתי לחזית ונפלתי בשבי, וצריך לדעת לא רק איך להילחם אלא גם איך ליפול. אני שמח לעמוד במבחן זה מפני שעכשיו, יותר מאשר בכל רגע אחר בחיי, אני בטוח בצדקת רעיונותי; מפני שהאידיאל שלי הוא רעיון האמת וסוף האמת לנצח. אני נכון לכל. יבוא יום, הורי היקרים - ואני מקווה כי קרוב היום - כאשר יתנוסס הדגל העברי מעל הרי ירושלים והחופש ישרור בכל ערי הארץ, ואמהות ואבות ישמחו בילדיהם מתוך חרות ודרור."}}
 
אליהו בית צורי נשא בפני בית הדין נאום בעל נימה אוניברסלית, לא רק כציוני כי אם כבן הארץ הנלחם במשעבד הזר, וזכה לאהדת דעת הקהל המצרית. בין השאר אמר:{{ציטוטון|אלפים מבני עמי טבעו בים של דם ודמעות. אך רב החובל הבריטי לא אסף אותם על אנייתו. הבריטי עמד על הסיפון והסתכל בשוויון נפש כיצד בני עמי טובעים. ואם אחדים מהם הצליחו להגיע לחופי המולדת, הוא - הבריטי - דחף אותם חזרה הימה שיטבעו וירדו לתהומות... ולנו, היושבים במולדת, הרואים כל זאת, לא נשאר אלא - להיכנע או ללחום. החלטנו להילחם.}}
 
חכים ובית צורי נקברו בבית העלמין היהודי בקהיר. ב-[[22 ביוני]] 1975, ביוזמתו של חבר הכנסת [[יצחק שמיר]],{{הערה|[[חיים משגב]], '''שיחות עם יצחק שמיר''', [[ספרית פועלים]], עמוד 41}}, אשר הכיר את השניים והיה זה ששלחם למשימה, הועלו גופותיהם של חכים ובית צורי לישראל במסגרת הסכם [[חילופי שבויים]] עם מצרים, והם נקברו בטקס צבאי ב[[חלקת עולי הגרדום בהר הרצל|חלקת עולי הגרדום]] ב[[הר הרצל]].
 
פרקי חייהם הונצחו בכמה ספרים, בהם "המעש" למ. פרנק; "ספר עולי הגרדום" לי. נדבה; "חיילים אלמונים" לי. בנאי ועוד. בדצמבר 1982 הוציא [[השירות הבולאי]] של מדינת ישראל בול לזכרם, וכן נקראים על שמם רחובות, כיכרות וגנים במקומות שונים בארץ. חלק מהרחובות קרויים "שני אליהו", כפי שכונו חכים ובית צורי בפי חבריהם למחתרת.
 
בעקבות עובדות שנחשפו בשנים שלאחר מכן, עלתה סברה כי בדעותיו של הלורד מוין חל מפנה בתקופה שלפני ההתנקשות, והוא החל לתמוך בתוכנית החלוקה ובהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, בניגוד למדיניות של [[משרד המושבות]].{{הערה|שם=Wasserstein}}
 
==הנצחת שני האליהו==
 
'''שני אליהו''', הוא שיר פרי עטם של אב ובנו [[ישראל אלדד]] ו[[אריה אלדד]]. לחן שמעון כהן.
 
השיר מספר את סיפורם ומעלה על נס את הקרבתם של שני לוחמי המחתרת העברית [[לח"י]], [[עולי הגרדום]], [[אליהו בית צורי]] ו[[אליהו חכים]] שהתנקשו בחייו של [[רצח הלורד מוין|הלורד מוין]], השר לענייני [[המזרח התיכון]] בממשלת [[בריטניה]], ב[[קהיר]], ב-[[כ' בחשוון]] [[תש"ה]], משום התנכלותו למפעל הציוני בכלל ולמפעל ה[[עלייה]] בפרט.{{הערה|הלורד מוין, בתפקידו כנציב הבריטי הממונה על המזרח התיכון, נחשב לאנטי ציוני מובהק ופעל במלוא כוחו למנוע כניסת יהודים לארץ ישראל. הוא טען בפני בן-גוריון כי ארץ ישראל לא תוכל לפתור את [[בעיית היהודים]], הציע להקים מדינה יהודית ב[[מערב אירופה]] ואף נקב ב[[פרוסיה המזרחית]] כארץ שתוכל לשמש למטרה זו, לאחר המלחמה ולאחר שיגורשו ממנה התושבים הגרמנים. לפי הוראותיו של מוין, התערב הציר הבריטי ב[[טורקיה]] אצל השלטונות הטורקיים ודרש לגרש את אוניית המעפילים [[סטרומה]] למימי [[הים השחור]], מקום שבו טובעה על אנשיה ב[[טורפדו]] סובייטי ב-[[24 בפברואר]] [[1942]]}} שני האליהו, נתפסו עת נמלטו ממקום ההתנקשות, נשפטו למוות והועלו לגרדום על ידי הבריטים, כששירת [[התקווה]] בפיהם.
 
ככל שיריו ופרסומיו של אלדד, השיר אהוד בקרב ותיקי תנועת הלח"י, ונהוג לשיר אותו בטקסים ובכנסים.
 
===מילות השיר===
{{שיר בטורים|שירה=כן|רוחב טור=150|על שני אליהו יספר זה השיר
אליהו בית צורי, אליהו חכים
שב-כ' בחשון תש"ה בקהיר
בחייו של לורד מוין, השר, מתנק
שים.
|מיליון חמישי כבר עלה בעשן
אך השר הבריטי למזרח התיכון
שואל יהודי שנשלח מכבשן:
"איפה אשים המיליון האחרון?"
|אליהו אליהו,
מעשה בשני אליהו
אליהו אליהו,
ששמם כמו אלי וכמו י-ה הוא}}
 
{{שיר בטורים|שירה=כן|רוחב טור=150|שחמחם האחד ורעהו בהיר
בעומק מחתרת כורתים הם הברית
ובכדור של עופרת נושאים לקהיר
מיהודה במצור - תשובה עברית
|אל העיר ההומה נמלטים על נפשם
על הגשר נפגע בצלעו האחד
השני חש אליו לעצור את הדם
ושניהם נתפסים ועומדים למשפט.
|אליהו אליהו,
מעשה בשני אליהו
אליהו אליהו,
ששמם כמו אלי וכמו י-ה הוא}}
 
{{שיר בטורים|שירה=כן|רוחב טור=150|כבר הוכן הגרדום, גם עונד צווארם
ולבושם חליפת שק אדום וברזל
ורועם באולם בית הדין דברם
זה דברם של לוחמי חירות ישראל.
|היפה מלבוש זה השק האדום
אליהו חכים לתלין כה הגיד
אליהו בית צורי ממרום הגרדום
שר "התקווה" ומחייך אל העתיד.
|אליהו אליהו,
מעשה בשני אליהו
אליהו אליהו,
ששמם כמו אלי וכמו י-ה הוא}}
 
===תכנים ואמירות===
[[קובץ:Hakim beit tzuri.jpg|שמאל|ממוזער|180px|אליהו חכים ואליהו בית צורי בתמונה ממשפטם]]
בשיר מודגשת עובדת היותם של חכים ובית צורי מתפוצות ישראל השונות, '''"שחמחם האחד ורעהו בהיר"''', תפוצות שלהט רעיון המאבק לחרות מתחדשת של [[העם היהודי]] במולדתו ההיסטורית, '''"מיהודה במצור - תשובה עברית"''', התיך ל'''"כדור של עופרת"''', ולאחדות גורל, '''"על הגשר נפגע בצלעו האחד השני חש אליו לעצור את הדם ושניהם נתפסים ועומדים למשפט"'''.
 
הציטוט: [[רצח הלורד מוין#מידת ההצדקה להתנקשות|'''"איפה אשים המיליון האחרון?"''']], יוחס ללורד מוין על ידי [[יואל ברנד]], בפגישה ביניהם שלא ברור אם התקיימה, כהצטדקות צינית על חסימת גבולות [[ארץ ישראל]] בפני [[שארית הפליטה]] על פי מדיניות [[הספר הלבן]].
 
מילות הבית האחרון מביעות את גאוותם הלאומית של לוחמי הלח"י המיישירים מבטם מול המוות, '''"ולבושם חליפת שק אדום וברזל ורועם באולם בית הדין דברם זה דברם של לוחמי חירות ישראל"''', ובזים לתליין הבריטי ושולחיו, ולועגים למאמציהם שיעלו חרס, לאמונתם של הלוחמים, למנוע [[עצמאות]] מן העם היושב [[ארץ ישראל|בציון]], '''"אליהו בית צורי ממרום הגרדום שר "התקווה" ומחייך אל העתיד"'''.
 
==לקריאה נוספת==
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://he.danielventura.wikia.com/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95 הערך שני אליהו בויקידניאל]
* [http://www.betar.org.il/world/music/songs/shneyeli.htm מילות השיר והאזנה לו באתר] [[בית"ר]]
* {{יוטיוב|SVUuWD64ddc|שם="שני אליהו"}}
* {{דבר|ויליאם סנסום|ההתנקשות בחיי הלורד מוין|1965/09/10|02701}}
*ברנרד וסרשטיין, [http://lib.toldot.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17985 אור חדש על רצח הלורד מוין], '''[[זמנים]]''', 1982.
[[קטגוריה:1944]]
[[קטגוריה:1944 בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שירים עבריים]]
[[קטגוריה:המנונים עבריים]]
[[קטגוריה:לח"י]]