המעבר הבטוח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
רקע |
||
שורה 1:
'''המעבר הבטוח''' הוא כינוי למעבר יבשתי בין [[רצועת עזה]] ו[[הגדה המערבית]] לתנועה [[פלסטינים|פלסטינית]].
עד [[האינתיפאדה הראשונה]] נהנו הפלסטינים בשטחים מחופש תנועה מלא בין הרצועה והגדה, דרך שטח ישראל. החל מ-1988 נזקקו הפלסטינים להיתרים שהונפקו על ידי צה"ל. המעבר הבטוח נהגה כפתרון המאזן בין הצורך הפלסטיני לנוע, לבין הצורך הישראלי בביטחון. סוגיית המעבר הבטוח עלתה עוד ב[[הסכמי אוסלו|הסכם אוסלו א']] (שבו דובר על יצירת שני מעברים מרצועת עזה - האחד ל[[הר חברון]] והשני ל[[שומרון]]) ומאז עלתה תדירות בשיחות בין הצדדים. ב-[[5 באוקטובר]] [[1999]] נחתם "פרוטוקול המעבר הבטוח" בין [[ישראל]] ו[[הרשות הפלסטינית]], שבעקבותיו נפתח המעבר ב-[[25 באוקטובר]]{{הערה|{{נענע10|חדשות נענע|נפתח המעבר הבטוח|4382|25 באוקטובר 1999||news}}}}. המעבר נערך הנסיעה על גבי כבישים בישראל מ[[מחסום ארז]] ועד [[תרקומיא]]. הוא פעל למשך שנה, עד לפרוץ [[האינתיפאדה השנייה]].
במסגרת המגעים בין ישראל לרשות הפלסטינית על יישום המעבר הבטוח הועלו מספר רעיונות ליישום המעבר הבטוח ובהם חפירת [[מנהרה]] או סלילת כביש עילי על גבי עמודים. רעיון הכביש העילי הועלה בשנת [[1996]], ככביש שיוקם בתוואי שבין [[בית חנון]] שברצועה ל[[דורא]] שבהר חברון. [[מתאם פעולות הממשלה בשטחים]] דאז, האלוף [[אורן שחור]], ביקש מ[[החברה הלאומית לדרכים|מע"צ]] הערכה לעלות הכביש. מהנדסי מע"צ העריכו את העלות בכמיליארד [[דולר אמריקני|דולר]] (הרשות הפלסטינית העריכה את העלות בכ-400 מיליון דולר). הם גם צפו קושי הנדסי כיוון שמדובר היה בהקמת כביש שיעלה מ[[גובה פני הים]] ועד לגובה של 800-900 מטרים מעל פני הים בהר חברון. [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] לשעבר [[אהוד ברק]] אמר בראיון עיתונאי כי המעבר העילי היה אמור לכלול כביש בעל שני מסלולים לכל כיוון, קו [[רכבת]], [[צינור]] [[מים]] וקו [[תקשורת]].
שורה 17:
[[קטגוריה:תהליך השלום הישראלי-פלסטיני]]
[[קטגוריה:הרשות הפלסטינית]]
| |||