האקדמיה האפלטונית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים, הגהה |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 11:
ב-264 לפנה"ס החלה תקופת האקדמיה התיכונה בראשות [[ארקסילאוס]], ממשיכו של [[פירון מאליס]], מייסד זרם ה[[ספקנות]] ב[[פילוסופיה יוונית|פילוסופיה היוונית]]. בהשפעת רעיונותיו של אפלטון שלפיהם לא ניתן לרכוש ידע באמצעות ה[[חוש]]ים, גרס ארקסילאוס כי "דבר אינו ודאי" וכי יש להסתפק ב[[הסתברות]]. הוא תקף את תורת חכמי [[האסכולה הסטואית]] שלפיה קיימת [[אמת (פילוסופיה)|אמת]] ודאית שהיא ה[[תבונה]] האלוהית המונחת ביסודו של הסדר שב[[היקום|יקום]], ושניתן להגיע אליה באמצעות ה[[היגיון]].
האקדמיה השלישית שנוסדה על ידי [[קרנאדס]] ב-155 לפנה"ס עדיין החזיקה בתורת הספקנות והכחישה את האפשרות להגיע לחקר האמת המוחלטת. אחרי מות קרנאדס ב- 129, תלמידו [[קליטומאכוס]] שימש כראש האקדמיה עד מותו ב-
תקופת הספקנות נמשכה עד שאנטיוכוס מאשקלון גישר בין האידיאות של אפלטון לבין תורת האסכולה הסטואית. הוא טען כי האידיאות אינן טרנסצנדנטיות אלא שוכנות באדם עצמו שתבונתו היא חלק של התבונה האלוהית, וכי עולם החושים גם הוא בעל נשמה בהיותו חלק של היצירה האלוהית.
| |||