ורנר בראון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: בן-גוריון, קופסה\1, גלריית, \1, \1תת- |
|||
שורה 2:
'''ורנר בראון''', (נולד בשנת [[1918]]), [[צילום עיתונות|צלם עיתונות]], [[צילום תת-מימי|צלם תת-מימי]] ו[[צלם]]-אמן.
==תולדות חייו==
בראון נולד בעיר [[נירנברג]] ב[[גרמניה]]. בהיותו בן 18 נחשף לראשונה לצילום באמצעות בנו של מעסיקו בבית מלאכה בעיר [[פירת]]. בשנת [[1937]], אחר עליית ה[[נאציזם]] לשלטון, , עבר בראון תחילה ל[[דנמרק]] שם הוא, פרסם בעיתון כ 70- סדרות צילום של עבודות מגפרורים שנקראו: מקל ומטה (stick & stav){{הערה|שם=גיא|1=[http://www.avforum.org.il/emall/content.asp?cc=93807 ורנר בראון - חתן פרס למפעל חיים, גיא רז]}}. אחר תקופה מסוימת עבר ל[[שבדיה]], שם הצטרף להכשרה של [[עליית הנוער]]. בשנת [[1946]] הוא עלה ל[[ארץ ישראל]] והשתקע ב[[ירושלים]]. בתחילה עבד אצל צלם לבנוני-נוצרי שפעל ליד [[שער יפו]]. בשנת [[1947]] רכש מעבדה לצילום, ברחוב בן יהודה 31, וקרא לה בשם "פוטו אירופה". בראון התגייס ל[[ההגנה|הגנה]] ומעבדתו פעלה בעיר במהלך כל [[מלחמת השחרור]]. הוא השתתף בלחימה על ירושלים במלחמת העצמאות. משנת [[1948]] הוא פעל כצלם עיתונות עצמאי וצילם ב [[22 בפברואר]] [[1948]] את הפיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים. מהקמת [[מדינת ישראל]] ועד [[מלחמת יום הכיפורים]] נמנה עם הצוות הבכיר של צלמי [[קרן קיימת לישראל|הקרן הקיימת לישראל]] ביחד עם: פרד צ'סניק, אלכס סטרז'מייסטר ודוד חריס{{הערה|[http://snunit.k12.il/jerusalem-photo/MAINBraun.html
בשנים [[1952]] – [[1998]] שימש כצלם הראשי של [[האוניברסיטה העברית בירושלים]].{{ש}} בשנת [[1952]], פגש ב[[אילת]] את " החבורה הצרפתית של [[ז'אק קוסטו]]" כפי שהוא קרא להם, "הם צילמו אז צילומים תת-ימיים בים-סוף, הם אלו אשר לימדו אותי לצלול; כשראיתי את הנוף מתחת למים, מיד נדבקתי בחיידק הצילום תת-הימי"{{הערה|שם=שלמה|1=[http://www.artispo.com/article.aspx?articleId=188 ורנר בראון - דור המדבר של הצילום בישראל, צלם אמן, אמן שלמה הר-פז]}}.
שורה 9:
==עבודתו האמנותית==
ורנר בראון, שייך לדור המייסדים של הצילום העיתונאי המודרני בישראל, נמנה עם עשרת הצלמים הגדולים שצילמו לקק"ל מתחילת המאה העשרים ועד לשנות הששים, עליהם נמנים: זולטן קלוגר, שמואל יוסף שוויג, יעקב רוזנר, אברהם מלבסקי, לזר דינר, טים גידל, וורנר בראון, פרד צ'סניק, אלכס סטרז'מיסטר, ודוד חריס
בראון מתעד את החיים בארץ מאז משנת [[1947]]. למרות שהסגנון שלו ישיר ותכליתי, מבטאות עבודותיו שילוב של להט חושים עם רגישות מעודנת לאור ולצבע.
מכורח הנסיבות, עבודותיו הראשונות הן בשחור לבן, עם הופעת הצבע בעיתונות נוסף צבע ביצירותיו. צילומי האוויר, הצילום התת
ורנר בראון האמן אינו משתמש בתמונותיו לא באפקטים ולא בפעלולים. לדבריו, למה לחפש "אמנות-טריקים" במעבדה, כשהאמנות עצמה נמצאת חיה ונושמת מסביב, מעל (באוויר!), בתוך (הים!), ועל (ביבשה!)? לאמן ניתנת זכות הבחירה: מה הם הפרטים שישלוף מתוך סך הכול הזה שקיים מסביבו{{הערה|שם=שלמה|[http://www.artispo.com/article.aspx?articleId=188 ורנר בראון - דור המדבר של הצילום בישראל, צלם אמן]}}.
בראון, מושפע מן הרעיונות של "הצילום החדש" בגרמניה של שנות ה-30, המדגישות את איכויותיו העצמאיות של הצילום כמדיום טכנולוגי-מודרני. אולם הוא משלב בין רעיונות אלו, עם נטייתו התרבותית של דור תש"ח. מצד אחד הינו חופשי ומשוחרר מבחינה צורנית, ומצד שני נענה לתחושות הלב ולמאוויים הקולקטיביים של היישוב העברי בארץ
בשנת העניק לו [[1989]] [[מוזיאון ישראל]] את פרס "אנריקה קבלין לצילום". בנימוקי חבר השופטים (פרופ' חנן לסקין והאוצרים ניסן פרץ ויגאל צלמונה), נכתב בין השאר: "מאז שהגיע לישראל, תרם רבות לתחום זה של הצילום ויצר גוף עשיר של צילומים בפעילות מקצועית המשתרעת על עשרות שנים. הוא תיעד את נופה הטבעי, החברתי והאנושי של הארץ, בצילומיו הרגישים והאיכותיים. הוועדה החליטה פה אחד להעניק לורנר בראון את הפרס, כאות הוקרה על מפעל חיים ועל תרומתו לצילום העיתונאי והתיעודי בישראל"
ב"סטודיו" [[כתב עת|כתב העת]] ל[[אמנות]]
ואכן דפדוף בצילומיו הרבים מספור, מראה גיוון רב ופריסה רחבה של נושאים: צילומי עיתונות דוקומנטאריים (שהפכו מזמן לתיעוד היסטורי יקר ערך!), צילומי אוויר, צילומים תת
קשה למצוא קו סגנוני אחיד לצילומיו. ורנר הוא כמו ילד סקרן אשר כל דבר מעניין אותו. מספר דוגמאות: "לא היה לי כסף עבור טיסות פרטיות כדי לצלם מהאוויר, לכן, כשהזמינו אצלי צילומי אוויר זאת הייתה הזדמנות בשבילי "לגנוב" גם כמה "צילומים פרטיים" עבור עצמי. "אהבתי עצי זית (נושא ספר צילומיו הראשון) ומהם עברתי לאהבות אחרות של נוף וטבע". קו מנחה כלשהו העובר כחוט השני לאורך צילומיו הוא "משחקי אור"{{הערה|שם=שלמה}}.{{ש}} בשנת 2012 העניקה ועדת האמנות החזותית של [[מפעל הפיס]], מענק לאמנים: גליליה פלוטקין , מרגוט שדה , בוריס כרמי , ערי גלס וורנר בראון לביצוע פרויקט על "הכפר הערבי בישראל עד אמצע המאה העשרים".
שורה 31:
* 2001 "הוד והדר", מוזיאון ארץ ישראל.{{הערה|[http://www.haaretz.co.il/misc/1.696657 הודייה]}}
* ספטמבר 2006 בין גבולות המרחב לגבולות המקום – שיח צילומי על נוף הארץ, מוזיאון תל חי, אוצרת: נעמה חייקין{{הערה|[http://www.omuseums.org.il/mmthpgp_g/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91 בין גבולות המרחב לגבולות המקום]}}
* 2009 שירת האגם היסטוריה צילומית של אגם החולה, 1900-2009 תערוכת מחווה לצלם פטר מירום מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן
* 2010 "הזקן": דוד בן-גוריון ומורשתו בראי האמנות בישראל, גלריה לאמנות ע"ש אברהם ברון וגלריית הסנאט, אוניברסיטת בן
* 2014 ירושלים מוסררה בית הספר לצילום בבת עין אוצר אייל בן דב{{הערה| [http://www.musrara.co.il/2010-02-03-12-36-12ירושלים בבת-עין]}}
==פרסים==
* 1979 פרס שלישי בתחרות בינלאומית של חברת ניקון{{הערה|1=[http://www.imj.org.il/artcenter/defaultH.asp?artist=270866&list=%D7%91 מרכז המידע לאמנות ישראלית]}}
* 1989 פרס ע"ש אנריקה קבלין מטעם מוזיאון ישראל
* 2007 ורנר בראון –Werner Braun חתן פרס הפורום לשימור אודיו- ויזואלי בישראל ( פסטיבל הקולנוע ירושלים והפורום לשימור הזיכרון האודיו-ויזואלי בישראל)
==ספרים==
שורה 53:
==לקריאה נוספת==
* רז גיא, 2001, "מלחמה, שלום והומור (שיחה עם ורנר בראון)", סטודיו 124.
* רונה סלע, קטלוג הקרן קימת ומצלמת, תמונות
|