סכר דגניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏עריכת הפתיח: {{כ}}, קישורים פנימיים
אין תקציר עריכה
שורה 4:
'''סכר דגניה''' הוא [[סכר]] שנמצא בחלקה הדרומי של [[הכנרת]], ומווסת את זרימת מי הכנרת ל[[נהר הירדן|ירדן]] ול[[ים המלח]]. כשני ק"מ דרומית לסכר דגניה, הוקם [[סכר אלומות]] החוסם לחלוטין את זרימת מי [[הירדן הדרומי]].
 
הסכר נבנה על ידי מייסדה של [[חברת החשמל]] ומנהלה הראשון [[פנחס רוטנברג]] (הזקן מנהריים) בתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20]], כחוליה במערכת הסכרים של [[תחנת כוח הידרואלקטרית|תחנת הכח ההידרואלקטרית]] ב[[נהריים]], ונועד לווסת את זרימת מי [[ים כנרת]] לפי כמות המים שנדרשה להפעלת תחנת הכוח. מערכת הסכרים והתעלות הוקמה כדי לאגור כמויות גדולות של מים שהיו נחוצות לייצור החשמל בכוח המים, גם בתקופות שפל בספיקה בנהר הירמוך. לשם בנייתו של הסכר נחפרה [[תעלה|תעלת]] הטיה מצפון לאפיק, על מנת לאפשר ביצוע העבודות בשטח יבש.
 
לאחר השבתת תחנת הכח בנהריים ובנית [[המוביל הארצי]] שונה יעודו של הסכר, ומטרתו הוגדרה צמצום זרימת המים מהכנרת ל[[נהר הירדן]], כדי שהכנרת תמלא את ייעודה להיות מאגר המים של [[מדינת ישראל]] ומקור השאיבה העיקרי של המוביל הארצי. בסכר יש שני שערים לפתיחה וסגירה ושני שערים רזרביים המשמשים לצורכי טיפול. בשערים הותקנו רשתות המונעות מדגי הכנרת לצאת מגבול האגם.