קוטביות (כימיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q506623
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונה:Water-elpot-transparent-3D-balls.png|ממוזער|left|190px|מולקולת [[מים]]: באדום - מטען שלילי חלקי, בכחול - מטען חיובי חלקי. אטום ה[[חמצן]] האלקטרושלילי מושך אליו את האלקטרונים בחוזק רב יותר מאטומי ה[[מימן]], וכך נוצרת הקטביות במולקולת המים]]
'''קוטביות''' (בלועזית: '''פּוֹלאריוּת''', '''Polarity''') הינההיא תכונה של [[קשר כימי|קשרים כימיים]], המבוססת על חלוקת ה[[מטען חשמלי|מטען החשמלי]] בין שני ה[[אטום|אטומים]] המשתתפים בקשר.
 
== קשרים ומולקולות קוטביים ==
 
'''קשר קוטבי''' (או '''פולארי''') הוא קשר בין שני [[אטום|אטומים]] בעלי [[אלקטרושליליות]] שונה. האטום האלקטרושלילי יותר מושך אליו את ה[[אלקטרון|אלקטרונים]] המשותפים ביתר חוזקה, ועקב כך שורר סביבו [[מטען חשמלי]] שלילי (מטען זה הינו חלקי, כיוון שמשיכת האלקטרונים אינה מוחלטת; יש להבדיל בין מטען חלקי ובין מטען מלא, כפי שניתןממטען לראותהמצוי ב[[יון|יונים]], למשל). לעומת זאת, סביב האטום הפחות אלקטרושלילי שורר מטען חשמלי חיובי (הנובע מה[[פרוטון|פרוטונים]] שב[[גרעין האטום|גרעין]]).
 
כדי שקשר יהיה קוטבי, על ההבדל באלקטרושליליות בין שני האטומים להיות גדול מ-0.3. הבדל קטן מ-0.3 קיים ב[[קשר קוולנטי|קשרים קוולנטיים]] "טהורים" (ב[[מולקולה|מולקולות]] דו-אטומיות, למשל, כמו '''O<sub>2</sub>'''). אם ההבדל גדול מ-2.0 הקוטביות רבה מאוד; קשה לומר שהאלקטרונים "משותפים" לשני האטומים (זוהי ההגדרה של קשר קוולנטי - קשר בו האלקטרונים משותפים לשני האטומים), כיוון שהם נמצאים בעיקר סביב האטום האלקטרושלילי יותר; לפיכך, קשרים בהם ההבדל גדול מ- 2.0 הינםהם [[קשר יוני|קשרים יוניים]] ולא קוולנטיים.
 
קשרים קוטביים במולקולה אינם גורמים בהכרח לכל המולקולה להיות קוטבית. [[פחמן דו-חמצני]], למשל, הינוהיוא מולקולה קווית הנראית כך מבחינה מרחבית: '''O=C=O'''. כל אחד משני הקשרים הקוולנטיים הינו קוטבי, שכן ההבדל באלקטרושליליות בין [[חמצן]] (3.44) לבין [[פחמן]] (2.55) הוא 0.89 (ראו טבלה בערך '''[[אלקטרושליליות]]'''). למרות זאת, המולקולה אינה קוטבית, שכן המטען השלילי סביב החמצן הימני מאוזן על ידי המטען השלילי סביב החמצן בצד שמאל.
 
הפירוש של המושג [[הידרופיליות|חומר הידרופילי]], במקור, הינוהוא חומר ה[[מסיסות|מתמוסס]] בצורה טובה ב[[מים]]. חומרים קוטביים מתמוססים היטב בחומרים קוטביים אחרים, והיות ומים הינםוהמים קוטביים, הרי שכל החומרים הקוטביים מתמוססים בהם בצורה טובה. '''הידרופילי''', אם כן, הפך במשך הזמן שם נרדף לקוטבי, אם כי מבחינה [[כימיה|כימית]] אין חפיפה מוחלטת בין שני המושגים. באופן דומה, [[הידרופוביות|'''חומר הידרופובי''']] הפך שם נרדף ל'''חומר לא-קוטבי'''.
 
== חשיבות ==