פלישת אלכסנדר הגדול להודו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הצבא המוקדוני: הרחבה |
|||
שורה 72:
===מוקדונים===
====הצבא המוקדוני====
צבא כלל שלושה מרכיבים עיקריים: בני מוקדון, שכירי חרב ובעלי ברית מהבלקן ובני המזרח. המוקדונים שירתו בעיקר בתור [[פזטיירוי]], כ[[חיל רגלים כבד|רגלים כבדים]] בפלנקס. הפזטיירוי היו חמושים ב[[רומח רגלים|רומח]] ה[[סריסה]] שאורכו הגיע עד 5.5 מטרים. חרב קצרה שימשה נשק משני, אם הסריסה נשברה בקרב. למיגונו השתמש ב[[מגן]] [[פלטה (מגן)|פלטה]] קטן. [[קסדה]] ולעתים [[שריון גוף|שריון קל]] ו[[מוקיים]] השלימו את מיגונו של החייל. כמו כן, חיילים מוקדונים הרכיבו את חיל ה[[היפספסט]]ים, חיילי עלית שחימושם אינו ודאי והוא היה ככל הנראה קל יותר מחימוש החיילים ששירתו בפלנקס, אך כבד יותר מזה שהוקצה ל[[פלטסט]]ים. ייתכן שהיו חמושים בדומה להופליטים יוונים בני התקופה במגן גדול ובחנית קצרה{{הערה|Nich Secunda, Alexander The Great his armies and camaigns, osprey, 1998, p 41 - 42}}. חלק קטן מבני מוקדון שירת ב[[רגלים קלים|חיל הרגלים הקלים]], בעיקר בתור [[קשת (מקצוע)|קשתים]].
הפרשים המוקדונים שירתו בחיל ה[[פרש כבד|פרשים הכבדים]] האליטיסטי, ה[[הטיירוי]], והיו [[נושא רומח רכוב|נושאי רומח רכובים]]. הם היו חמושים ב[[רומח פרשים|רומח]] [[קסיסטון]] ובחרב מעוקלת מעט בשם [[קופיס (חרב)|קופיס]], ששימשה כנשק משני. למיגונם עטו [[שריון גוף]] ו[[קסדה]] טובה, אך לא השתמשו במגן. חלק מההטיירוי שירתו באילה (פלוגה) המלכותי המכונה גם האגמה הרכובה ושימשו שומרי ראשו של המלך בקרב. כמו כן שירתו חלק מהמוקדונים בחיל הפרשים הקלים מסוג [[פרודומוי]] (סיירים רכובים) שהיו חמושים ברומח, אך מיגונם היה דל.
הצבא התבסס על תיאום בין חיל רגלים כבד ופרשים כבדים{{הערה|N. G. L. Hammond,The Battle of the Granicus River, The Journal of Hellenic Studies, Vol. 100, Centennary Issue (1980) p 73}}. הרגלים הכבדים היו מסודרים במערך [[פלנקס]] צפוף ושימשו בדרך כלל ככוח רתק, שנועד לרתק את האויב לחזיתו, בעוד הפרשים הכבדים שימשו ככוח הלם נייד, שנועד להכריע את הקרב באמצעות הבקעת מערך האויב ומיטוטו. לעתים, כפי שאירע בקרב גרניקוס, תקפו הפרשים, לאחר הבקעת מערך האויב, את כוחותיו מעורפם, ודחקו אותם לכיוון הפלנקס, ששימש כסדן עליו נחת הפטיש בדמותם של הפרשים הכבדים. תפקיד חיל הרגלים הקל והפרשים הקלים היה להגן על אגפי הכוחות הכבדים ולנצל את מהירותם להטרדת האויב. אף על פי שהצבא כלל יסודות כבדים רבים, הוא היה נייד מאוד ובעל יכולת תמרון גבוהה בשדה הקרב הודות לרבגוניות בין סוגי החיילים השונים שאיפשרה גמישות רבה בהפעלת הצבא.
שכירי החרב מהבלקן כללו בעיקר [[תראקים]], אך גם כמות גדולה של יוונים. יוונים אלה היו במקור חברי [[הליגה הקורינתית]] שנוסדה לפני הפלישה של אלכסנדר הגדול לאימפריה הפרסית. בהתחלה שירתו היוונים מתוקף היותם בעלי ברית, אך לאחר שאלכסנדר הסכים לשחררם מהשירות, רבים התגייסו מחדש, הפעם בתור שכירי חרב.
היסוד המזרחי בצבא גויס מהפרסים ומבאקטרים. באקטרים היו [[קשת רכוב|קשתים רכובים]] מעולים ואלכסנדר נתקל בהם בעת כיבושיו באסיה התיכונה. הטקטיקה האופיינית לפרשים אלה הייתה התקפות פגע וברח. הם היו יעילים במיוחד נגד אויב נייח או במרדף. שילוב הפרסים נעשה בהתאם לרצונו של אלכסנדר ליצור [[כור היתוך]] בצבאו בין היסודות היוונים-מוקדונים לנתיניו החדשים. בניגוד לבאקטרים, פרסים רבים שירתו ביחד עם מוקדונים, אפילו בחיל ההטיירוי היוקרתי. הדבר גרם למרמור רב בקרב היוונים והמוקדונים שראו בפרסים [[ברברים (מונח)ברברים]] והסתייגו ממתן זכויות שוות לאנשים אלה.
====פיקודו של הצבא המוקדוני====
הפיקוד העליון היה נתון בידיו של אלכסנדר הגדול.
====הלוחמה המוקדונית====
{{ערך מורחב|לוחמה בתקופה ההלניסטית}}
| |||