ראשית לימודים – הבדלי גרסאות

ואולם, לינדא לא היה מורה ולא חיבר טקסט [[דידקטיקה|דידקטי]]; עולם בתי הספר המשכיליים היה זעיר, ובעולם היהודי לא הייתה כל מסורת של כתיבת ספרי לימוד. לעומת זאת, הפורמט האנציקלופדי היה מוכר יותר לקהל היהודי הרחב. כך פנה הספר לא רק לתלמידים אלא לכל יהודי שביקש לרכוש השכלה מודרנית, ומשכילים שונים, בהם [[שניאור זק"ש]] ו[[מאיר לטריס]], דיווחו על מקומו החשוב של הספר בעולמם.{{הערה|קוגמן, עמ' 53, 76}}

 

 

מיעוט הביקוש לספרי מדע בעברית, עקב ידיעת שפות בקרב יהודים והקושי הכלכלי בהדפסתם, הביאו לכך שהספר נותר פופולרי ביותר כאנציקלופדיה המדעית העברית בה"א הידיעה עד מחצית [[המאה ה-19]]. [[שלמה יהודה רפפורט]] (שי"ר) התלונן ב-[[1856]] שכבר ארבעה עשורים מהווה "ראשית לימודים" את המקור המדעי היחיד בעברית. [[מנדלי מוכר ספרים]] (שלום יעקב אברמוביץ'), שהִרבה בכתיבת [[מדע פופולרי]] עבור היהודים, כבר סיווג את הספר כמיושן, שטחי, בלתי-אמין וקשה להבנה (בין "ספרים ישנים... [ש]דבריהם אך מעטים המה ונער יכתבם, ומעט מזער מצאצאי הטבע הלא המה נזכרים בספריהם כמעט אך בשמותם לבד, מבלי הודיע לנו תכונתם וטבעם וארחות חייהם... שפתיהם לא ברור מִלֵּלוֹ ודבריהם שאובים ממקור אכזב").{{הערה|1=[[מנדלי מוכר ספרים|שלום יעקב אברמָויץ]], "[http://books.google.co.il/books?id=_WlHAAAAYAAJ&pg=PR2 פתח דבר]", ‫'''ספר תולדֹת הטבע''', כרך ב, ז'יטומיר: דפוס א.ש. שאדאָוו, תרכ"ז 1866, עמ' II.}}