יעקב צבי מקלנבורג – הבדלי גרסאות

ה[[רב]] '''יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג''' ('''מעקלענבורג'''; [[תקמ"ה]] בערך – [[תרכ"ה]]; [[1785]] – [[1865]]) היה מרבני [[יהדות גרמניה|גרמניה]] ב{{ה|מאה ה-19}}, ולחם ב[[הרפורמהיהדות ביהדותרפורמית|רפורמה]] שהתפשטה בקהילות היהודיות בגרמניה. התפרסם בחיבורו על ה[[תורה]] '''הכתב והקבלה'''. ספרו זה היה הראשון בסדרת ספרים שהתפרסמו בתקופתו על ידי רבנים אורתודוקסים שונים במגמה למנוע את התפשטות רוחות [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]] והרפורמה.

נולד בערך בשנת תקמ"ה לאביו גמליאל. בצעירותו עסק ב[[מסחר]]. משנת [[תק"ץ]] ([[1830]]) שימש כרב ב[[קניגסברג]] ב[[פרוסיה המזרחית]], שם התוודע ל"מתקני הדת" ונאלץ להתמודד עִמם. יחד עם ה[[מלבי"ם]] יצא נגד אסיפת הרבנים הרפורמייםהרפורמים שהתקיימה בשנת [[תר"ד]] ([[1844]]) ב[[בראונשווייג]]. באסיפה זו דנו על תיקונים שיש להכניס בדת ועל קידום התנועה הרפורמיתתנועתם. החלטות האסיפה היו ביטול [[תפילה (יהדות)|תפילת]] "[[כל נדרי]]" וההיתר ל[[התבוללות|נישואין]] בין יהודים ל[[גוי]]ים. המלבי"ם כתב על אסיפה זו: {{ציטוטון|קול תורת ה' תתייפח, ודמעתה על לחייה כי בגדו בה רעיה, כי נבערו קצת רעי אשכנז ואת ה' ניאצו, ויתאספו להפר דת וחוקים ועל צפוניו התייעצו. ויעלו רועים רבים יכנו את עצמם רבנים כל אלה חוברו אל עיר בראונשוויג אל עמק השידים שועלים קטנים ובזנבותיהם אודים...}}{{הערה|1=בהקדמתו לפירושו על ספר [[ויקרא]].}}