תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Katyare (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
תרגום מכונה
שורה 2:
[[קובץ:Harshad Kanetkar 2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נגן טאבלה (הרשאד קנטקר)]]
'''טַ‏אבְּ‏לָ‏ה''' ([[הינדי]]: '''तबला''', [[בנגלית]]: ''' তবলা''', [[אורדו]] ו[[ערבית]]: '''طبلہ''' מערבית: טבל, [[תוף]]) הוא [[כלי הקשה]] [[ממברנופוניים|ממברנופוני]] [[הודו|הודי]].
 
המצאת טאבלה נמצאת בהודו. הגילופים במערות Bhaja במדינת מהרשטרה בהודו מציג אישה ששיחקה Tabla ואישה אחר ביצוע ריקוד, שראשיתה ב200 לפנה"ס. Taals פיתח מאז העידנים וודה או אופנישד בהודו. כתוצאה מכך פושקר היה קיים זמן רב לפני שאפילו Pakhawaj. זה די סביר שמכשיר הדומה לטאבלה היה קיים הרבה לפני.
עם הוכחה יציבה שנמצאה בגילופים במערות Bhaje, ניתן לומר כי שTabla הוא המצאה הודית. יש הרבה גילופים אחרים של Tabla על מקדשים בכל רחבי הודו. לדוגמא, גילוף המאה 12 על Hoysala בית המקדש בקרנטקה, הודו מציגה אישה נגינת Tabla.
==מבנה הטאבלה וחלקיה==
מערכת הטבלה מורכבת משני תופים בגדלים שונים, העשויים מסוגי עץ שונים. על הכלי מתוח [[עור]] שבערך במרכזו מודבק טלאי עור עבה ושחור. התוף הימני, הקטן, נקרא "דיין" (Dayan) והגדול, השמאלי, נקרא "ביאן" (Bayan). חיבור העור לגוף התוף נקרא "קינר", העור הבהיר נקרא "סוּ‏ר", וטלאי העור העבה, השחור, נקרא "גאב".
 
[[קובץ:Stone carvings at Bhaje caves.jpg|ממוזער|השורשים להמצאת טאבלה נמצאים בהודו. הגילופים במערות Bhaja במדינת מהרשטרה בהודו מציג אישה ששיחקה Tabla ואישה אחר ביצוע ריקוד, שראשיתה ב200 לפנה"ס.]]
==הנגינה בטאבלה==
הנגינה בטאבלה נעשית על ידי תיפוף עם האצבעות, האגודל וכרית [[כף יד|כף היד]] על גבי עור התוף ודפנותיו. הקשה במקומות שונים על פני התוף משנה את גובה הצליל. כמו כן קיימת שיטת נגינה על ידי החלקה של כרית כף היד והאגודל מדפנות הכלי אל כיוון מרכז העור (ה"גאב"), היוצרת צליל ייחודי.