בית המדרש לרבנים בברלין – הבדלי גרסאות

'''בית המדרש לרבנים בברלין''' (בשמוRabbiner-Seminar הרשמי:zu RabbinerBerlin; Seminarעד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") היה מוסד [[יהדות|יהודי]] [[יהדות אורתודוקסית|רבני אורתודוקסי]], שהוקם ב[[א' בחשוון]] [[תרל"ד]] ([[22 באוקטובר]] [[1873]]) ב[[ברלין]] על ידי הרב ד"ר [[עזריאל הילדסהיימר]] ([[1820]]–[[1889]]), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.

כבר כאשר כיהן [[עזריאל הילדסהיימר]] כרב ב[[אייזנשטט]], הוא תכנן להקים [[סמינר]] אורתודוקסי לרבנים. ב-[[1869]] הגיע ל[[ברלין]], ובעקבות פתיחת "[[בית המדרש הגבוה למדעי היהדות|בית הספר הגבוה למדעי היהדות]]" בעיר ב-[[1872]], בהנהגת ד"ר [[אברהם גייגר]] ופרופ' [[מוריץ לצרוס]] ממנהיגי [[יהדות רפורמית|הזרם הליברלי]] ב[[יהדות גרמניה]] - החליט הילדסהיימר להקים בעיר סמינר לרבניםרבני אורתודוקסי עצמאי, שיוכל להתחרות במוסדות של הזרמים האחרים ביהדות. כמו עמיתו [[רש"ר הירש]] סלד הילדסהיימר מהתואר "אורתודוקסי" וראה בשיטתו את היהדות האמיתית היחידה. ב-1882, כשקווי התיחום בינו להשקפות ה[[יהדות קונסרבטיבית|פוזיטיבים-היסטוריים]] וה[[יהדות רפורמית|ליברלים]] היו ברורים דיים לטעמו מקץ מאבקים שנמשכו מאז שנות ה-40, החליף את שם המוסד ל"סמינר הרבנים בברלין" כדי להדגיש את עמדתו.

אחד החידושים של בית המדרש היה תפיסת היהודי האורתודוקסי כשותף פעיל בחיים הציבוריים והאקדמיים. לכן נדרש כל תלמיד להשלים לימודים אקדמיים באוניברסיטה לפני ההסמכה לרבנות. רוב התלמידים למדו ב[[אוניברסיטת פרידריך וילהלם]] הסמוכה. בבית המדרש התמקדו בלימוד ה[[תלמוד]] וה[[פוסקים]], שנועד לשוות למקום אופי של [[ישיבה]], בניגודאף למוסדותיותר מברסלאו ובניגוד למוסד האחרים. לפיכך תנאי מרכזי לקבלה למוסד היה ידע קודם מספק בתחום התלמוד. במערך הבחינות ניתן מקום מרכזי לבחינות בתלמוד ולתרגילים בהנמקת ההכרעות בפסקי הלכה. במקביל לא נלמדו כלל נושאים מ[[חושן משפט]]; הילדסהיימר, כהירש לפניו, לא ראה טעם בעיסוק במה שהאמנציפציה הפכה ללא רלוונטי. בהתאם לרוח המדעית של המוסד, נלמדו גם תחומים כגון [[משנה|משניות]], [[מדרש|מדרשים]], תשובות ה[[גאונים]], תולדות ה[[תפילה]], ה[[מסורת (יהדות)|מסורה]] וספרות ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]]. חקר ספרות [[חז"ל]] היה מקצוע לימוד היסטורי-[[בלשנות|בלשני]], ונלמדו גם שיעורי [[היסטוריה]], [[גאוגרפיה של ארץ ישראל]], בלשנות [[שפות שמיות|שמית]] ו[[מזרחנות]]. כן נלמדו [[מקרא]] ו[[אפולוגטיקה]] מול מדע המקרא הביקורתי המודרני. בניגוד לסמינר בברסלאו, בו הוצא החומש מתוכנית הלימודים, או בית הספר הגבוה בו הוא נלמד באופן ביקורתי - בבית המדרש בברלין הוא נלמד באופן אפולוגטי או בביקורת הביקורת. בנוסף נלמדה בו [[פילוסופיה יהודית]] באופן מדעי ובליווי ניתוח טקסטואלי משווה, בדומה להיסטוריה וספרות. אימוצו של המחקר המדעי בידי הילדסהיימר, גם אם מרוכך מאוד ובכפוף לעיקרי האמונה של האורתודוקסיה, עוררה ביקורת מצד [[רש"ר הירש]] שהתנגד לכל עיסוק כזה.