יהויכין סטוצ'בסקי – הבדלי גרסאות

 

יהויכין סטוצ'בסקי היה צ'לן וירטואוז, הן כסולן והן בנגינת [[מוזיקה קאמרית]]. הוא כתב ספרי הדרכה לטכניקה חדשה, שפיתח לנגינה בצ'לו וחיבר יצירות להרכבים כליים שונים, לתזמורת ולקול. יצירותיו הראשונות הושפעו מ[[מוזיקה יהודית]] עממית של [[יהדות מזרח-אירופה]] ואילו אחרי עלייתו לארץ הושפע מן ה[[פולקלור]] ה[[יהדות תימן|תימני]] וה[[יהדות ספרד|ספרדי]]. משנת [[1950]] החל להתעניין בצורת ה[[ליד]] והרבה לחבר שירים ומחזורי שירים, ביניהם שירי ילדים. ב"פנטזיה לאבוב" הנושא הפותח בנוי משורה של שנים-עשר טונים, אך היא איננה [[דודקפוניה|דודקפונית]] מחמירה, אלא [[טונאליות|טונאלית]] בין יצירותיו החשובות שתי [[קנטטה|קנטטות]] לסולנים, קריין ומקהלה והרכב כלי: "שירי העצב הקורן" הוקדשה לזכר חללי [[מלחמת השחרור]] ולהורים שכולים ועל ביצוע הבכורה שלה ב-[[1958]] ניצח [[היינץ פרוידנטל]]; ביצוע הבכורה של "יממה בשמשה" היה ב-[[1963]] ב[[ניצוח]] [[איתן לוסטיג]]. את ה[[פואמה סימפונית|פואמה הסימפונית]] "צפת" מ-1960 ניגנה בביצוע בכורה [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] בניצוח [[פאול קלצקי]] (1961). יצירתו הארוכה ביותר של סטוצ'בסקי היא ה[[סוויטה]] בחמישה פרקים "ישראל" משנת [[1964]]. שניים מפרקיה, "שמחת חג" ו"ירושלים", ניגנה הפילהרמונית בניצוח [[זובין מהטה]] בחגיגות יום העצמאות ה-25 של ישראל בשנת [[1973]].

שלוש יצירות קאמריות חשובות הן "פינאלה קוואסי אונה פנטזיה" לשלישיית פסנתר (1956), "חמישה קטעים לרביעיית קשת" (1959) ו"שלישיית קשת" (1960). בסך הכל חיבר סטוצ'בסקי כמאה יצירות גדולות וקטנות, כמאה שירים ועיבודים ליצירות של מלחינים אחרים ולשירי עם, ואף ערך עיבודים לצ'לו להוצאות פיטרס, הוג, אוניברסל ואינטרנשונאל מיוזיק קומפאני.