אלבומין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rotlink (שיחה | תרומות)
מ קישור שבור
עריכה
שורה 1:
'''אלבומין''' (ב[[אנגלית]]: '''Albumin''') הוא ה[[חלבון]] הנפוץ ביותר ב[[דם]] ה[[יונקים]].
[[קובץ:Albumin myristate halothane 1E7C.JPG|400px|ממוזער|המבנה של מולקולת אלבומין]]
אלבומין הוא [[חלבון]] [[מסיסות|מסיס]] ב[[מים]] המצוי ב[[דם]] ובכל ה[[רקמה|רקמות]] ונוצר ב[[כבד]]. האלבומין נוצר ב[[דםכבד]], וחשוב חשובלשמירה לשמירתעל [[לחץ אוסמוטי]] תקין של ה[[פלזמה (דם)|פלזמה]] ואיזון מערכתי של [[נוזל|נוזלי]] הגוף. אלבומין הוא בין החלבונים הארוכים ביותר.
אלבומין נחשב מהחלבונים הכי ארוכים והכי נחקרים מבין שאר החלבונים , התפקיד החשוב שלו גרם לו להיות ברמה כל כך משמעותית ומשך את תשומת לבם של המדענים.
 
אלבומין הוא החלבון ה[[מסיסות|מסיס]] הכיהשכיח שכיחביותר בפלזמה ובעיקר בגופם של [[בעלי חוליות]].
 
==מבנה האלבומין==
שורה 13 ⟵ 12:
* שמירה על [[לחץ אוסמוטי]] תקין.
[[לחץ הידרוסטטי|הלחץ ההידרוסטטי]] מניע נוזלים מתוך [[נימיות|נימית הדם]] אל [[החלל החוץ תאי]]; [[לחץ קולואיד אוסמוטי]] נוטה להניע נוזלים מתוך החלל החוץ תאי לתוך הנימית [כדי שתהיה תנועה אוסמוטית הממברנה צריכה להיות חדירה למחצה אידאלית – חדירה למים ובלתי חדירה לחלוטין למומסים; נימית הדם היא מאוד חדירה ל[[יונים]], רוב המרכיבים האוסמוטיים של הדם, לכן היא לא רלוונטית מבחינה אוסמוטית – לא אידאלית לחלוטין. הדבר היחיד שנמצא ב[[פלאזמה |פלאזמה של הדם]] בכמות ניכרת ועבורם הממברנה היא אידאלית –[[חלבוני הדם]] המיוצרים על ידי [[הכבד]], בעיקר '''אלבומין'''. [[הערך האוסמוטי]] של חלבונים אלו נקרא לחץ קולואיד אוסמוטי, האוסמוזה שנובעת ממולקולות גדולות].
כמות האלבומין ב[[דם]] מייצר לחץ קולואיד אוסמוטי של כ-28mmHg במצב נורמלי. באוזר העורקי - הלחץ ההידרוסטטי באזור הזה שווה לכ-50mmg, מכאן שהנטייה היא של [[כליות |סינון]]{{הערה|מדובר על סינון הדם בתוך הכליה , שהאלבומין משפיע עליו בצורה כל כך משמעותית עקב הלחץ שהוא מחצר.}}. באזור הורידי הלחץ ההידרוסטטי הוא כ-5mmHg ואילו הלחץ הקולואיד אוסמוטי לא משתנה, ולכן הנטייה היא של ספיגה{{הערה|מדובר על ספיגת חומרים בחזרה אל תוך הדם .}}. ככל שמתקדמים בנימית הדם הלחץ ההידרוסטטי הולך ויורד. יש נקודה שבה יש שוויון בין הלחץ ההידרוסטטי שווה ללחץ הקולואיד אוסמוטי – זוהי הנקודה היחידה שבה יש שיווי משקל בין הכוח המסנן לכוח הסופג. אז יש היפוך בצד הוורידי ונטייה לספיגה. איך נשמר נפח דם תקין ונוזל חוץ תאי ולא נגרמת בצקת? לפי ההיפותזה של סטרלינג הכמות שיצאה בצד העורקי שווה בדיוק לכמות שנספגה בצד הוורידי, ולכן אין חוסר של נוזל חוץ תאי ואין עודף של נוזל חוץ תאי (בצקת - אדמה).
אלבומין מהווה בערך 50% מחלבוני [[פלאזמה|הפלזמה]]. במצב נורמלי, ה[[הכבד|כבד]] מסנתז בערך 10 גרם ליממה. זמן החצי שלו – הוא בערך 17 יום – . האלבומין קושר מולקולות אחרות – [[הורמונים]], [[בילורובין]], [[חומצות שומן]], [[תרופות]]. בנוסף, האלבומין אחראי ל[[לחץ אונקוטי|לחץ האונקוטי]] של הפלזמה, (לחף קולאידו אוסמוטי) שהוא המתנגד העיקרי ל[[לחץ הידרוסטטי|לחץ ההידרוסטטי]] של הפלזמה.
כאשר הכבד חולה, הוא לא מסנתז מספיק אלבומין, מה שגורם ל-hypoalbuminemia, ואז הלחץ האונקוטי יורד, ולכן יש דליפה של פלזמה, מה שגורם לבצקות.
[[קובץ:Semipermeable membrane.png|ממוזער|מעבר חומרים מושפע מהלחץ האוסמוטי והאונקוטי]]
שורה 22 ⟵ 21:
ח. שומן לא [[מסיסות|נמסות במים]], כיון שהן [[הידרופוביות]], ולכן הן מוסעות בזרם הדם בקומפלקס יחד עם אלבומין.
* הובלת [[בילירובין]] לא מצומד.
עקב תגובות פירוק תאי דם אדומות "[[תגובה הימאטוליטית]]" נוצר לנו חומר בשם [[בילירובין]] . החומר הזה בדרך כלל מסולק דרך ה[[כליות|כליה]] ב[[מערכת השתן|מערכת הרינאלית]], חלק ממנו נספג בחזרה וחלק יוצא מהגוף עם השתן . הבילירובין הוא חומר [[הידרופובי]] , משמע, הוא חומר לא [[מסיסות|מסיס במים]]. לכן הוא צריך לעבור איזה שהוא תהליך עד שיגיע לכליה ובהמשך לשתן . לאלבומין יש תפקיד מאוד משמעותי בהנעת הבילירובין הבלתי מצומד{{הערה|הבילירובין נוצר בלתי מצומד, בכבד הוא נקשר לחומצה בשם גלוקוראוניד והופך להיות בילירובין מצומד . }} תוך הדם אל [[הכבד]] , בכבד הוא עובר צימוד עם [[חומצה]] והופך להיות בילירובין מצומד{{הערה|בילירובין מצומד הוא בעל תכונות שונות מהבילירובין המצומד , והשוני העיקרי הוא המסיסות במים . בילירובין מצומד מסיס במים לעומת בילירובין בלתי מצומד .}}.
* קשירה של [[יון|יוני]] [[סידן]].
* תפקיד כ[[בופר]] לשמירת רמות [[pH|חומציות]] בדם.
 
==מחלות הקשורות באלבומין==
[[קובץ:Hepaticfailure.jpg|ממוזער|חולה שסובל משחמת מ[[שחמת]], וכתוצאה מכך מחוסר סינתזת אלבומין , יש הצטברות נוזל בחלל הבטן.]]
חוסר באלבומין הנובע מאי-יכולתו של הכבד לסנתז אותו, למשל, היא תכונה מובהקת של [[שחמת הכבד]]. ערכים נמוכים של אלבומין מופיעים גם אצל חולים הסובלים מ[[מיימת]] (הצטברות חולנית של מים), אצל אנשים הסובלים מ[[כווייה|כוויות]] נרחבות, מחלת [[כליות]], בעיות [[ספיגת מזון]], אצל נבדקים במצב גופני ירוד ו[[תת-תזונה]] (בעיקר חסר בחלבון). במדינות [[העולם השלישי]] תת-תזונה וחוסר בחלבון במזון הן בעיות נפוצות הגורמות למיימת, המתבטאת בהתנפחות של הבטן כתוצאה מהעדר אלבומין וחוסר איזון אוסמוטי של נוזלי הגוף.
[https://en.wikipedia.org/wiki/Hypoalbuminemia היפואלבומינמיה]{{הערה|https://en.wikipedia.org/wiki/Hypoalbuminemia}} הוא המנבא החזק ביותר לתמותה במחלת [[כליה]] סופנית . [[תת תזונה]] וחוסר של [[חלבונים]] ו[[קלוריות]] יכולים להפחית סינתזת אלבומין , ההנחה העיקרית היא שהיפואלבומינמיה נגרם כתוצאה מתזונה לקויה בקרב אותם חולים . סיבות נוספות ל היפואלבומינמיה הם בעיה בסינתזה , בעיה במאגרי [[חומצות אמינו]] , או אובדן של אלבומין במערכת הרינאלית .
ירידה בכמות האלבומין בזרם [[דם|הדם]] יכולה להעיד גם על בעיה חמורה ב[[כבד]] ([[אי ספיקת כבד]] , [[שחמת]] או [[דלקת כבד|דלקת כבד כרונית]]) , כי הסינתזה של האלבומין מתרחשת שם בכבד .
היפואלבומינמיה יכול גם להיגרם עקב תסמונת נפרוטית (כליתית) , שהחלבון מסולק דרך השתן עקב בעיה בכליה כי החלבונים אמורים להיספג בחזרה אל תוך הדם .
 
==בדיקת כמות אלבומין==
 
ב[[בדיקות דם]] טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4 עד 5.4 [[נפח|גרם לדציליטר]]. ערכים נמוכים של אלבומין בבדיקות דם עלולים להצביע על [[דלקת כבד|מחלת כבד]]. המצאות של אלבומין ב[[שתן]] יכולה להצביע על בעיה בתפקוד ה[[כליות]].
כיוון שתרחישים קליניים רבים מתבטאים בירידה ברמת אלבומין בדם, הדרישה לבדיקה זו רלוונטית למגוון גדול של מחלות ומפגעים קליניים. מדידת אלבומין היא חלק בלתי נפרד מפאנל [[כבד|בדיקות כבד]], כחלק בבדיקות להערכת תפקודי כליה כגון אבחון תסמונת נפרוטית, ובדרך כלל ביחד עם בדיקת [[prelbumin]], להערכת הסטאטוס התזונתי בעיקר במצבים הנחשדים ל[[תת-תזונה|חוסר תזונה]]. מדידת אלבומין תידרש במצבים של עייפות ואיבוד משקל מסיבות לא ידועות, או הופעת נפיחות סביב העיניים, [[בצקת]] בעיקר בגפיים התחתונות, פעילות יתר של [[בלוטת התריס]], או מצבי [[דלקת]] וכן [[הלם]]. מדידת אלבומין מתבצעת בתרחישים של ספיגה לקויה (קרוהן, צליאק), או בעיקר בילדים הם חשד לאיבוד ניכר של [[חלבונים]] בצואה (protein losing enteropathy). מצבי [[כוויות]] נרחבות, מצבי אלח דם (ספסיס) או מיימת (ascites) הם תרחישים בהם יש איבוד ניכר של אלבומין מהדם, באופן המחייב ניטור רמתו. מדידת רמת אלבומין בדם מתחייבת כל אימת שנדרשת מדידת רמת [[סידן]] בדם. איבוד נוזלים מסיבי בתרחישים של התייבשות (דה-הידרציה) הם סיבה מובהקת לעלייה ניכרת ברמת אלבומין הנמדדת בנסיוב, וזו אף סיבה קריטית למדידת אלבומין במצבים אלה{{הערה|להרחיב בנושא , אפשר לקרוא בויקירפואה :http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F_-_Albumin_testing}}.
 
===הוראות לביצוע הבדיקה===
שורה 53 ⟵ 52:
* {{ויקירפואה|בדיקת אלבומין - Albumin testing}}
*[http://www.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=40L4ubZr7LMC&oi=fnd&pg=PA153&dq=albumin&ots=9AubDF1pXp&sig=-4pyIngPx-Jqsr6U4EDklbVqlVA&redir_esc=y#v=onepage&q=albumin&f=false מבנה נסיוב האלבומין . ]
*[http://www.albumin.org/#cat_id=0 Albumin Website]
*[http://www.nlm.nih.gov/cgi/mesh/2011/MB_cgi?mode=&term=Albumins Albumins]
*[http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F_-_Albumin_testing Albumin testing]