הלל הרשושנים – הבדלי גרסאות

באפריל [[1933]] יצא מרומניה כ[[עיתונאי]] היוצא לסקר את [[המכביה השנייה]] ו[[העלייה החמישית|נשאר בארץ ישראל]]. בתחילת [[1935]] פנה, בשם "גדוד מגיני השפה", להנהלות בתי הקולנוע בירושלים בהצעה [[ניקוד|לנקד]] את המילים העבריות המופיעות בסרטים.{{הערה|{{דואר היום|הלל הרשושנים|מכתב גלוי להנהלות בתי הקולנוע בירושלים|1935/01/29|00619}}}} עוד ברומניה נמנה עם חסידי [[זאב ז'בוטינסקי]], ובארץ עבד כ[[מגיה]] בעיתון "העם" שהופיע מטעם [[התנועה הרוויזיוניסטית]], ולאחר מכן בממשיכו, "[[הירדן (כתב עת)|הירדן]]" (בעריכת [[בנציון נתניהו]]), שבו פרסם ב-1935 [[תשבץ]] ראשון. בסוף 1935 נמנה עם מקימיו של ועד לציון 13 שנה לפטירתו של [[אליעזר בן יהודה]].{{הערה|{{דואר היום||לזכר אליעזר בן יהודה|1935/12/17|00602}}}} הרשושנים המשיך לעיתונים נוספים של התנועה הרוויזיוניסטית, "[[המשקיף]]" ו"[[חרות (עיתון)|חרות]]", ואחר כך עבד בעיתון "[[הבוקר]]" והצטרף כמגיה ל"[[ידיעות אחרונות]]" מיום הקמתו. בנוסף לעבודתו בעיתונים, הקים ב[[תל אביב]], ברחוב בלפור 29, בית ספר פרטי לעברית, "בית הלל".

 

 

בשנות ה-40 וה-50 של המאה העשרים היה נציג העיתונות ב"[[ועד הלשון העברית]]". ערך, הגיה וסגנן ספרים רבים. הרשושנים הוא מחדשן של מלים עבריות רבות ([[תחדיש]]ים, מילה שאף היא מחידושיו). לשם פרסום תחדישיו והטמעתם חיבר ופרסם ב"ידיעות אחרונות" יותר מ-5,000 תשבצים.