פונוגרף – הבדלי גרסאות

[[תמונהקובץ:EdisonPhonograph.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פונוגרף ]]

[[תמונהקובץ:Edison and phonograph edit2.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[תומאס אלווה אדיסון|אדיסון]] עם פונוגרף מוקדם]]

'''הפונוגרף''' הוא המכשיר הראשון שאיפשר [[הקלטה]] של [[צליל|צלילים]]ים, לשמר אותם על גבי מדיה מכנית ולהשמיעם שוב. המדיה בפונוגרף היא [[גליל (גאומטריה)|גליל]] הנקרא גם צילינדר, זאת בניגוד ל[[תקליט]] השטוח של ה[[גרמופון]] שפותח לאחר עשר שנים.

בשנת 1887 ייסד אדיסון את חברת Edison Phonograph Corporation לשם שווק את הפונוגרף בצורה מסחרית. הפונוגרף המסחרי של אדיסון הונע על ידי "מנוע קפיץ" שמתחו אותו בעזרת ידית מחוץ למכשיר (ראה ידית בצד ימין של התמונה). מנגנון מיוחד של [[וסת צנטריפוגלי]] מכני שיחרר את הקפיץ בצורה מבוקרת לשם סיבוב הגליל במהירות קבועה. המכשיר הקליט על גבי גלילי שעווה קשה (צילינדרים) בעזרת ממברנת הקלטה ומחט חריטה מיוחדת. הצליל המוקלט הושמע לתוך השופר שבתחתיתו ממברנת הקלטה שהזיזה אנכית את מחט ההקלטה לפי [[תדירות]] ו[[משרעת]] (עוצמת) הצליל. מערך זה הוזז אופקית על פני גליל השעווה (בצבע חום בהיר בתמונה) המסתובב וכך נחרט על השעווה חריץ במסלול לוליני, מעין הברגה עדינה עם שקעים שעומקם משתנה לפי הצלילים שהושמעו לשופר. לשם השמעה סובבו את הצילינדר והניחו על החריץ המוקלט מחט השמעה המחוברת לממברנה שנעה על פי הצלילים המוקלטים ויצרה גלי קול. צלילים אלו עברו לשופר בצורת [[חרוט]] לשם הגברה ופיזור [[אקוסטיקה|אקוסטי]] של הצלילים המושמעים. בתמונה נראה השופר כמו קצה של [[כלי נשיפה ממתכת]].

לפונוגרף היה יתרון בזה שהוא איפשר הקלטה ביתית, משרדית או מוסדית, קלה ונוחה יותר מאשר ההקלטה בגרמופון שדרשה אמצעים מיוחדים, אבל החסרוןהחיסרון היה שהצילינדרים משעווה שנועדו להקלטה נשחקו במהירות והיה קשה לשמר או לשכפל את ההקלטות. את הפונוגרף אמצו גורמים מסחריים להקלטת ישיבות כ[[דיקטפון]] וכן להקלטות ב[[עבודת שדה]] במחקר של [[מוזיקה אתנית]] ובתחומי ה[[אתנומוזיקולוגיה]], ה[[בלשנות]] וה[[פסיכולוגיה]].