מיסה – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=טקס נוצרי|אחר=יצירה מוזיקלית|ראו=[[מיסה (מוזיקה)]]}}

{{נצרות}}

 

השם מיסה מגיע מהביטוי Ite, missa est (ב[[לטינית]]: לכו, זהו סילוק) שבו שילחו את מי שלא שייך לקהילה מהמקום, על מנת לקיים את הטקס בנכחות אנשים השייכים לקהילה בלבד.

 

המיסה כוללת [[תפילה|תפילות]], קריאה ב[[כתבי הקודש]] ודרשה. בחלק המרכזי של המיסה, שנקרא [[אוכריסטיה]] {{אנ|Eucharist}} או [[הליטורגיה הקדושה]], בוצע ה[[כומר]] למתפללים [[לחם]] וחוזר על דבריו של [[ישו]] בסעודה האחרונה: "קחו, אכלו, זהו בשרי". בכך מדמה הכומר את שבירת גופו של ישו על ה[[צליבה|צלב]]. כמו כן, הוא מוזג להם [[יין]] וקורא "זהו גביע דמי, דם הברית החדשה, הנשפך למחילת חטאים". במהלך הטקס הופכים הלחם והיין לדמו ולגופו של ישו ([[טרנסובסטנציאציה]]), ועל ידי אכילתם עובר חסדו של ישו למאמינים, בשרו הופך לבשרם ודמו נמהל בדמם ‏‏{{הערה|1=‏[[אביעד קליינברג]], [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=5890 מבנה הכנסייה והסקרמנטים], מתוך '''הנצרות : מראשיתה ועד הרפורמציה''' בעריכת אביטל רגב ו[[תרצה יובל]] (ישראל: משרד הביטחון, 1995)‏}}.

 

טקס המיסה מבוסס על דברי ישו לתלמידיו ב[[הסעודה האחרונה|סעודה האחרונה]] כפי שהם מופיעים ברוב כתבי הבשורה.

{{ציטוט|תוכן="אכלו את הלחם כי זה בשרי, שתו את היין כי זהו דמי, דם הברית החדשה והניצחית הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים"|מקור=מתי כ"ו 26}}

{{ציטוט|תוכן="וַיְהִי בְאָכְלָם וַיִּקַּח יֵשׁוּעַ לֶחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאמַר קְחוּ אִכְלוּ זֶה הוּא גּוּפִי׃ וַיִּקַּח אֶת־הַכּוֹס וַיְבָרֶךְ וַיִּתֵּן לָהֶם וַיִּשְׁתּוּ מִמֶּנָּה כֻּלָּם׃ וַיֹּאמֶר לָהֶם זֶה דָמִי דַּם־הַבְּרִית הָחֲדָשָׁה הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים׃"|מקור=מרקוס יד 22-24}}

 

[[לחם משנה|בציעת הלחם]] ו[[קידוש]] היין, מסורת יהודית עתיקת ימים, מהווה עדות ראשונה במעלה לשורשי הנצרות בדת משה. בסעודה האחרונה סעדו ישו ותלמידיו את [[ליל הסדר]], ולכן הלחם אותו מחלק הכומר בכנסייה הלטינית בתפילה הוא לחם [[מצה]], שאינו [[חמץ]].

טקס דומה המקוים ב[[הכנסייה האורתודוקסית|כנסייה האורתודוקסית]] וב[[כנסיות אוריינטליות|כנסיות האוריינטליות]] קרוי בשם '''הליטורגיה הקדושה''' ובקיצור [[הליטורגיה הקדושה|ליטורגיה]].

 

==ראו גם==

* [[מיסה (מוזיקה)]]

* [[אביעד קליינברג]], '''הנצרות מראשיתה ועד הרפורמציה''', הוצאת משרד הביטחון, 1995.

 

[[קטגוריה:סקרמנטים]]

[[קטגוריה:תפילות נוצריות]]