|
ב-2003 הוציא מכון "עטרת שלמה" את הקובץ "ספר עטרת שלמה-חנוכה" - ליקוט משיחותיו שהעביר בשנים תשל"ה-תשמ"ג.
== ימי נעוריו ==
בימי נעוריו למד תורה מתוך הדחק. העניות ששררה בבית אביו ,הייתה עד למאוד. אולם, על אף כל זאת, התמיד בלימודי התורה. תחילה קנה תורתו בישיבת נובהרדוק –"בית יוסף" בתל-אביב, כשראש הישיבה רבי הלל ויטקינד קירבו עד שנטלו לעצמו לחברותא. ביחד עמו הכין את השיעורים שמסר בישיבה.
לאחר מכן המשיך לימודיו כתלמיד ישיבת חב"ד "תורת אמת" וישיבת "חיי עולם" בעיה"ק ירושלים, בה עסק בתורה וחסידות בד בבד עם לימודיו של אביו, 'בעל הסולם' ,רבי יהודה לייב הלוי אשלג. וכך רכש לעצמו ידיעות נרחבות בנגלה ובנסתר. בהגיע רבי שלמה בנימין לבגרותו, נשא לאישה את זוגתו הרבנית מרת אהובה ליבא, בתו של רבי דור אהרן האזה, מזקני וחשובי חסידי סוכטושוב.
== תחילת דרכו בגילוי חכמת הנסתר ==
זמן קצר לאחר נישואיו החל רבי שלמה בנימין הלוי אשלג לומר שיעורים בזוהר הקדוש ובכתבי האר"י, אותם ידע בעל פה. לימודיו כמו גם יכולת ההסברה שלו, סחפו אחריו לומדים רבים.
באחד הימים באה משלחת מהעיר חיפה לאביו , ובקשה בפיהם שיואיל לייסד שיעור לחיזוק הדת בחיפה. על פי הוראת אביו, בעל 'הסולם', הוטלה מלאכת השיעור על רבי שלמה בנימין. באותה העת נסע בעל 'הסולם' עם תלמידיו המפורסמים, כדי לייסד את השיעור הראשון של בנו, רבי שלמה בנימין, בזוהר הקדוש. ובכך החל רבי שלמה בנימין הלוי אשלג את לימוד הקבלה לרבים. ואכן בחיפה הצליח מאוד והתרבו תלמידים שבאו ללמוד תורה מפיו. אולם לא האריך שם ימים, מפני שנקרא על ידי אביו שיעמוד לימינו בכתיבת פירוש 'הסולם' והיה חייב לעזוב את חיפה למען עבודתו עם אביו.
וכך המשיך רבי שלמה בנימין הלוי אשלג, להפיץ ולפרסם את תורת הסוד עם פירוש 'הסולם' גם לאחר פטירתו של אביו , רבי יהודה לייב הלוי אשלג ,ביום הכפורים תשט"ו, והמשיך במסירת שיעורים נוספים ברחבי הארץ.
== פעילותו להפצת תורת הנסתר ==
רבי שלמה בנימין הלוי אשלג, היה מחבר בין אהבת השם ליראתו, בין האמונה התמימה לבין הידיעה השכלית. בנקל היה יכול לשבת בבית מדרשו שהקים בבני ברק, וללמוד בה תורה בשקט ובשלווה. אך לא כן היה, הוא ערך נסיעות רבות, ימים ולילות, להפצת תורה ולימוד של חכמת הנסתר לרבים בכל רחבי הארץ גם לעת זקנותו. רבי שלמה בנימין, ייסד את השיעור בחברון, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, הוא הגיע לבית הממשל הצבאי עם מניין תלמידים וביקש להיכנס למקום ולמסור את השיעור ומאז אותו יום נקבע השיעור שהתקיים במשך כל השנים ברציפות. כך היה גם בעיר העתיקה, מיד לאחר הכיבוש מחדש, חזר רבי שלמה בנימין למקום וייסד שם שיעור בזוהר הקדוש בליל חמישי.
שיעוריו היו מעמיקים. לעתים היה קורא שלוש שורות בספר ומכאן היה מפתח את נושא השיעור במשך שעות ארוכות. פעם סגר אחד התלמידים את הספר במטרה לעקוב ביתר ריכוז אחרי השיעור. האדמו"ר שהבחין בכך, אמר לו " למרות שאיננו ממשיכים לקרא בספר, הספר צריך להיות פתוח – זה נותן שפע רוחני בלימוד".
=== '''הקשר עם גדולי ישראל''' ===
בעת הדפסת פירוש 'הסולם' על הזהר הקדוש רבי שלמה בנימין היה החוליה המקשרת בין גדולי ישראל לבין אביו 'בעל הסולם' רבי יהודה לייב הלוי אשלג. מהם היו הרב בעל ה'אמרי אמת' מגור, רבי אהרון מבעלזא, הרב בעל ה'דמשק אליעזר' מוויז'זניץ ורבי מרדכי מבולגרייא.
במשך כמה שנים למד בחברותא עם הרב מבולגרייא . כמו כן, למד בחברותא עם בעל ה'אמרי מנחם' מאלכסנדר, בעל ה'אש-דת' מאוז'רוב, בעל ה'אמרי אש' ממודז'יץ, עם יבלחט"א , רבי שריה דבליצקי, עם הרב משה זאב פרידמן, הרב יצחק צ'ישינסקי ועוד רבים.
=== '''חצר קודשו''' ===
בשנת תשט"ז קבע את מעונו בבני ברק, כדי להקים בה מוסדות תורה והפצת לימוד הזוהר הקדוש באומרו: " כי בני ברק מסוגלת ללימוד הזהר עוד מימי קדמוננו רבי עקיבא ושאר התנאים". הוא קנה צריף שלאחר מכן הפך לבית מדרש מרכזי בעיר. כבר בתחילת הנהגתו, מסר בבית מדרשו שיעורים בתורת הנסתר החל מהשעה שתיים בלילה ועד לשמונה בערב.
מגדולי תלמידיו באותה תקופה נמנים: הרב יוסף וינשטוק בעל 'וילקט יוסף', הרב ר' ישראל דוד שפירא, הרב רבי יצחק אייזיק רוט זצ"ל, הרב מרדכי זוסמן, הרב ישעיה שטיגליץ, הרב יוסף ורשבסקי ועוד רבים.
=== '''אהבת ישראל''' ===
אהבתו לישראל ולארץ ישראל הייתה טבועה בלבו. אהבת ישראל פשוטה הייתה לרבי שלמה בנימין לכל אחד באשר הוא. בסבלנות רבה האזין לבעיות שהובאו לפניו, והיה מארח אישית אנשים פשוטים רעבים ללחם. היה בעצמו מכין להם סעודה ככל יכולתו, וכל זאת מתוך שמחה על הזכות שנפלה בחלקו לעשות חסד עם יהודי. רבים באו לשאול בעצתו.
== מתלמידיו ==
*בנו הבכור, הרב [[יחזקאל יוסף אשלג]], שהקים בית מדרש ברחוב אבן עזרא בבני ברק
| 