חשבונאות משפטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עיצוב |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) |
||
שורה 1:
'''חשבונאות משפטית''' היא תחום של ה[[חשבונאות]] העוסק באיתור מידע הנחוץ במסגרת בירור משפטי.
החשבונאות המשפטית נולדה מהצורך להשיב לשאלות בתחום המשפט הפלילי או האזרחי הנוגעים לעולם החשבונאי. נראה כי קיימת הקבלה בין מטרת החשבונאות המשפטית והרפואה המשפטית. שני תחומים אלו באים לשפוך אור על נושאים בהם נדרשת מומחיות מבתי המשפט בבואם לפסוק בנושאים אלו. במקרים רבים נעזרים בתי המשפט במינוי מומחה מטעמם. בשונה ממתן [[חוות דעת מומחה]] מטעם בעלי הדין, מינוי מומחה מטעם בית המשפט
סעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 מדגיש את חשיבות חוות הדעת ונותן את הסמכות לבתי המשפט לראותה כראייה, באומרו: "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית". העובדה שחוות דעת המומחה נחשבת לראיה משפטית מצביעה על חשיבות ההחלטה של בחירת המומחה העומדת בפני בית המשפט בדרכו להכרעת הדין. רואי החשבון מכוח הסמכתם נחשבים אמנם למומחים בתחומם, אך בכל הליך משפטי עולה הצורך לבחון את כישוריו המשפטיים של רואה החשבון בבואו לשמש כמומחה מטעם בית המשפט.
כך למשל, במתן חוות דעת בנושא איזון משאבים בין בני זוג בהיפרדות, על רואה החשבון להיות בקיא בדיני המשפחה. בתביעה בעניין סכסוך כספי, רואה החשבון צריך לשלוט ברזי דיני הראיות. הצורך בידע משלים מתחדד בעיקר בבוררויות ובגישורים, שבהם זרעי המחלוקת בין הצדדים
על אף היותה נשענת על בסיס החשבונאות, החשבונאות המשפטית
ביקורת חקירתית
עיזבונות ואפוטרופסות - הבקרה של רואה החשבון על הניהול הכספי של עיזבון או אפוטרופסות, גם נכללת בחשבונאות המשפטית. רואה החשבון חייב להכיר את חוק הירושה התשכ"ה-1965, את חוק הכשרות המשפטית, את התקנות, את הנהלים השונים של האפוטרופוס הכללי על מנת לדעת מה מותר ומה אסור בתיקים אלו. בנוסף לכל זאת חייב רואה החשבון להתמחות בביקורת פנימית וחקירתית על מנת שהדוח שלו יהווה ראיה להגשה בבימ"ש.
|