אנרגיית נקודת האפס – הבדלי גרסאות

ב[[תורת הקוונטים]], '''אנרגיית נקודת האפס''' ב[[תורת הקוונטים]] היא ה[[אנרגיה]] הנמוכה ביותר של מערכת, והיא האנרגיה של [[מצב יסוד|מצב היסוד]] של המערכת. את מושג אנרגיית נקודת האפס הגו [[אלברט איינשטיין]] ו[[אוטו שטרן]] ב-[[1913]], כתיקון לנוסחה של [[מקס פלאנק]] עבור האנרגיה של [[אוסצילטור הרמוני קוונטי]]. מערכת בטמפרטורה של [[האפס המוחלט]] נמצאת במצב היסוד ומכאן השם שנתנו איינשטיין ושטרן לאנרגיה הזו.