ברית אוסטנדה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16:
*2. הרכבתה של [[אסיפה מכוננת]], תחת הנהגת ממשלה זמנית, כאשר האסיפה, שתיבחר בהצבעה כללית וישירה, ובתוקף החוק המייצג את סוברניות המדינה, תחליט את גורלה,
הניסוח הלא ברור של הסעיף הראשון איפשר את צירופם של אישים וכוחות פוליטיים נוספים. אז, אחרי מותו של או' דונל, חואן פרים וסראנו, שלמרבה האירוניה של הגורל, הנהיג את דיכוי המרד בקסרקטין סן חיל, חתמו ב[[מרץ]] [[1868]] על הסכם ביניהן. בהתאם לחתום, האיחוד הליברלי הסכים להיכנס לתהליך
סראנו התקרב אל קבוצת הפרוגרסיסטים והדמוקרטים שחתמו על ברית אוסטנדה, לאחר שהרגיש נעלב על ידי מעצרו בעבר (על שכתב מכתב למלכה שבו דרש את פתיחתו מחדש של הפרלמנט) ואחרי שכיו"ר מועצת המנהלים של "חברת הרכבות של הצפון", ציפה לסיוע של הממשלה בגין ההפסדים שרשמה החברה בשנים 1867-1866.
מטרת הברית הייתה ההרחקה מן השלטון של המלכה ושל אנשי המשטר והשכנת זכויות אוניברסליות , ובראש ובראשונה זכות ההצבעה הכללית, שנדרשה על ידי הדמוקרטים. אחרי שיעלו לשלטון תיכננו בני הברית להקים אסיפה מחוקקת שתבחר את שיטת הממשל הרצויה:מונרכיה או רפובליקה. כתוצאה מן הברית הוקם ועד פעולה בראשות חואן פרים, שכלל נציגים של שלוש המפלגות - פרוגרסיסטית, דמוקרטית בראשות קריסטינו מארטוס.
| |||