טקטוניקת הלוחות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
רונן אברבנאל (שיחה | תרומות) קצת ויקיזציה. |
||
שורה 1:
[[תמונה:Tectonic_plates.png|left|thumb|250px|]]
שורה 16 ⟵ 15:
פתיחה בקנה מידה גדול התרחשה עם התבקעות [[פאנגיאה]] ל[[גונדוואנה]] ול[[אוראסיה]]. פתיחה, בין אם על קרקעית הים או ביבשה, מלווה ב:
▲2. [[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] רדודות.
#* חדירת המגמה יוצרת עוד את ה[[דייק לוחי|דייקים הלוחיים]] הבונים את חלקו התחתון של הקרום האוקייני. המגמה בדייקים מתקררת לאט יחסית, וממנה נוצרים הסלעים [[דיאבז]] או [[גברו]], שהם [[סלעים גסי גביש]]. ▼
▲3. [[שפיעת חום]] גבוהה.
▲4. התפרצויות של [[לבה בזלתית|לבות בזלתיות]] (לבות כרים) לאורכם, תוצר [[התכה חלקית]] של סלע [[פרידוטיט]], הנע מעומק רב כלפי מעלה, כחלק מתנועת [[זרמי המערבל]] בכיוון זה. ל[[בזלת]] הכרים גבישים זעירים ומעטה זכוכיתי, שנוצרים כתוצאה מהקירור המהיר של המגמה במגע עם מי הים, והצטברותן יוצרות את חלקו העליון של הקרום האוקייני.
▲חדירת המגמה יוצרת עוד את ה[[דייק לוחי|דייקים הלוחיים]] הבונים את חלקו התחתון של הקרום האוקייני. המגמה בדייקים מתקררת לאט יחסית, וממנה נוצרים הסלעים [[דיאבז]] או [[גברו]], שהם [[סלעים גסי גביש]].
▲5. [[גרבנים]] - מבנה שבירה מורד, התחום על ידי שני העתקים נורמאליים המעתיקים אותו מטה.
▲6. [[עמק ביקוע|עמקי ביקוע]] (שקע מוארך ששוליו מורמים), שקטעים ממנו מוסטים באזורי השבירה החוצים את הרכסים.
ב[[איסלנד]], המצויה בלב [[האוקיינוס האטלנטי]] הצפוני, מופיעים גרבנים גדולים ומתרוממים [[הר געש|הרי געש]] פעילים מעל פני הים.
שורה 41 ⟵ 34:
ישנם שלושה סוגי התנגשויות בין שני לוחות הנעים זה לקראת זה:
זהו גבול בין לוחות ב[[אזור הפחתה]], שבו נוחת [[לוח אוקייני]], שצפיפותו גבוהה יותר, מתחת ל[[לוח יבשתי]].
שורה 50 ⟵ 43:
בדרך זו מתקבלת [[מגמה]] בהרכב בינוני עד חומצי, המכונה [[מגמה אנדזיטית]] המכילה בעיקר [[פלגיוקלז נתרני]], הנעה כלפי מעלה ומצטברת במאגרי מגמה, המזינים את הפעילות הגעשית, המתרחשת באזור ההפחתה בשרשרת הרי הגעש לאורכו של הגבול היבשתי, ותורמת לצמיחת ההרים.
נחיתת הלוח האוקייני גורמת עוד למאמצי לחיצה, ולעיוות המשקעים שהצטברו בתהום האוקייני בתנאים של לחץ גבוה וטמפרטורה נמוכה יחסית (עד 300 מעלות צלזיוס). במקביל לחדירות מגמטיות, מתרחשת כאמור ב[[יתד המשקעים]] [[התמרה]] של סלעי התשתית (למשל, סלעים מגמטיים מתמצקים ומותמרים , כך ש[[מסלע גרניטי]] שהתגבש ב[[גוף פלוטוני]] בעומק עשוי להיווצר [[סלע גנייס]]) ו[[סלעי משקע]] ([[צפחות]] מקורן ב[[סלעים חרסתיים]], ו[[שיש]] שמקורו ב[[סלע גיר]]).
כך המצב בגבול שבין [[לוח נאסקה]] שבדרום [[האוקיינוס השקט]] ובין החוף המערבי של [[אמריקה הדרומית]]. שם, בשולי האוקיינוס נוצרה [[תהום פרו-צ'ילה]] ואילו ביבשה התרוממה שרשרת [[הרי האנדים]]. הפחתה של [[לוח מזרח האוקיינוס השקט]] מתחת ליבשת [[אמריקה]] מתרחשת גם לאורך השוליים המערביים של [[מקסיקו]] ושל צפון-מערב [[ארצות הברית]], כאשר באלו נוצרו הרי הגעש של רכס ה[[קאסקייד]], עימם נמנה הר הגעש [[סיינט-הלן]].
זהו גבול בין לוחות אוקייניים, כך שהלוח האוקייני הקר, העתיק והצפוף יותר, שוקע מתחת ללוח האוקייני האחר. אזור הפחתה כזה כולל תהום אוקיינית , קשתות [[איים געשיים]] (רצועה דמויית קשת של איים געשיים, שצדן הקמור פונה לאוקיינוס, הממוקמות בסמוך לתהומות אוקייניים) ולעיתים [[ימת שוליים]].
שורה 67 ⟵ 60:
קשתות איים קיימות גם באזור ההפחתה ההלני שב[[ים האגאי]], שבו פעיל האי הגעשי [[סנטוריני]].
זהו גבול בו מתרחשת התנגשות יבשות, הגורמת להתעבות הקרום היבשתי ולהיווצרות חגורת הרים. לא תתרחש הפחתה בשל סלעי ה[[גרניט]] וסלעי המשקע היבשתיים בעלי הצפיפות הנמוכה לרוב. להתנגשות היבשות קודמים תהליכי הפחתה, שבעטיים הולך שטח האוקיינוס וקטן עד שהוא נסגר. יבשה הנישאת מעברו של הלוח האוקייני הנוחת מגיעה לאזור ההפחתה ומתנגשת, כאמור, ביבשת שמולה.
| |||