ויקיפדיה

גרורה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Noon (שיחה | תרומות)
מנטרים
28,378 עריכות
←‏סיכויי הישרדות: קישורי יתר
מ עריכה (אין צורך לשבור לכותרות משפטים קצרים, ולא צריך לקשר לוויקיפדיה באנגלית כשקיימים ערכים בעברית)
שורה 52:
 
== תסמינים ==
לרוב, ה[[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] נודדים בשלב ראשוני לעבר [[בלוטת לימפה|קשרי לימפה]]. ה[[ריאה|ריאות]], ה[[עצמות]], ה[[כבד]] וה[[מוח]] הם איברים נפוצים להתפתחות גרורות כמו כן{{הערה|1={{cite journal|pmid=16770534|year=2006|last1=Leong|first1=SP|last2=Cady|first2=B|last3=Jablons|first3=DM|last4=Garcia-Aguilar|first4=J|last5=Reintgen|first5=D|last6=Jakub|first6=J|last7=Pendas|first7=S|last8=Duhaime|first8=L|last9=Cassell|first9=R|last10=Gardner|first10=M|last11=Giuliano|first11=R|last12=Archie|first12=V|last13=Calvin|first13=D|last14=Mensha|first14=L|last15=Shivers|first15=S|last16=Cox|first16=C|last17=Werner|first17=JA|last18=Kitagawa|first18=Y|last19=Kitajima|first19=M|title=Clinical patterns of metastasis|volume=25|issue=2|pages=221–32|doi=10.1007/s10555-006-8502-8|journal=Cancer metastasis reviews}}}}. ה[[תסמין|תסמינים]] השכיחים ב[[איבר|איברים]]ים הללו הם:
* '''קשרי לימפה''' - הרחבת [[בלוטת לימפה|קשרי לימפה]]
* '''ריאות''' - [[שיעול]], יריקת דם ו[[קוצר נשימה]]
* '''עצמות''' - [[כאב]] ו[[שבר (רפואה)|שברים]]
* '''כבד''' - הגדלה, [[בחילה|בחילות]] ו[[צהבת]]
* '''מוח''' - [[תסמין|תסמינים]] הקשורים ל[[מערכת העצבים]] כגון כאבי ראש, [[פרכוס|פרכוסים]]ים וסחרחורת
 
לחלק מהחולים, יחד עם זאת, אין [[תסמין|תסמינים]] כלל.
שורה 71:
=== בדיקות הדמיה ===
ישנן בדיקות רבות שמטרתן "לצלם תמונות" של [[איבר]]ים שונים בתוך ה[[גוף האדם|גוף]]. בדיקות ה[[הדמיה רפואית|הדמיה]] שיבוצעו ייבחרו על פי סוג ה[[גידול]] הראשוני, ה[[איבר]]ים המועדפים ליצירת גרורות על ידי הגידול הראשוני ועל פי ה[[תסמינים]] שיתוארו על ידי ה[[חולה]].
 
==== צילום רנטגן ====
*ב[[צילום רנטגן]] נבלעות [[קרני רנטגן|קרני הרנטגן]] בחומרים צפופים בתוך ה[[גוף]], כגון [[סחוס]] ו[[עצם]], אבל לא על ידי חומרים שאינם צפופים, כמו [[דם]]. לכן צילום זה מאפשר לבחון הימצאות גרורות ב[[עצמות]] ה[[גוף]].
*[[מיפוי עצמות]] מתבצע באמצעות חומר [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]] המאפשר לאבחן נזק ב[[עצמות]] בכל ה[[גוף]]. אם אכן נצפה נזק, ניתן לבצע צילום רנטגן על מנת לאפיין את גודל הנזק. ▼
==== מיפוי עצמות ====
*[[אולטרה סאונד]] (US - [https://en.wikipedia.org/wiki/Ultrasound ultrasound]) (ב[[עברית]]: '''על-שמע''') היא דרך לאבחן הימצאות של גרורות ב[[חלל הבטן]]. השיטה טובה בזיהוי נוזלים בחלל הבטן ולכן יכולה להבדיל היטב בין [[ציסטה]] ב[[כבד]] שהיא [[שפיר]]ה, לבין [[גידול]] מוצק בכבד החשוד כגרורתי.▼
▲[[מיפוי עצמות]] מתבצע באמצעות חומר [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]] המאפשר לאבחן נזק ב[[עצמות]] בכל ה[[גוף]]. אם אכן נצפה נזק, ניתן לבצע צילום רנטגן על מנת לאפיין את גודל הנזק.
*בדיקת [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT - [https://en.wikipedia.org/wiki/Computed_tomography computed tomography]) היא סוג מתוחכם יותר של [[צילום רנטגן]], הבונה תמונה [[טכנולוגיית תלת-ממד|תלת-ממדית]] של פנים ה[[גוף]]. בבדיקה זו ניתן לקבל תמונה של ה[[ראש]], ה[[צוואר]], [[בית החזה]] וה[[אגן]] ולבחון הימצאות גרורות ב[[איבר]]ים אלה.▼
==== אולטרא-סאונד (US) ====
*[[הדמיית תהודה מגנטית]] (MRI - [https://en.wikipedia.org/wiki/Magnetic_resonance_imaging magnetic resonance imaging]) מאפשרת להדגים [[רקמות]] רכות עם [[ניגודיות]] טובה יותר מאשר ב[[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT), וללא שימוש ב[[קרינה מייננת]]. השימוש הטוב ביותר לבדיקה זו הוא אבחון הימצאות [[גידול]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] או גרורות ב[[מוח]] או גרורות ב[[עמוד השדרה]].▼
▲[[אולטרה סאונד]] (US - [https://en.wikipedia.org/wiki/Ultrasound ultrasound]) (ב[[עברית]]: '''על-שמע''') היא דרך לאבחן הימצאות של גרורות ב[[חלל הבטן]]. השיטה טובה בזיהוי נוזלים בחלל הבטן ולכן יכולה להבדיל היטב בין [[ציסטה]] ב[[כבד]] שהיא [[שפיר]]ה, לבין [[גידול]] מוצק בכבד החשוד כגרורתי.
*[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] (PET - [https://en.wikipedia.org/wiki/Positron_emission_tomography positron emission tomography]) מאתרת אזורים ב[[גוף]] בהם יש פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה, האופיינית לגידולים ולגרורות. כאשר הבדיקה מסתיימת, אותם אזורים בעלי פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה "יידלקו". יחד עם זאת, ישנם [[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] להם אין פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה ולכן לא יזוהו בשיטה זו, וכמו כן, לעתים "יידלקו" אזורים בהם יש פעילות מוגברת בשל סיבות אחרות שאינן הימצאות [[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]].▼
==== טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ====
*טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים בשילוב טומוגרפיה ממוחשבת (PET-CT): בדיקה זו משלבת את שיטת ה[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] (PET) ושיטת ה[[טומוגרפיה ממוחשבת|טומוגרפיה הממוחשבת]] (CT). שילוב שתי שיטות אלה יעיל מאוד באיתור מקומות בהם ישנה פעילות [[חילוף חומרים]] מוגברת, האופיינית לגידולים ולגרורות. בשילוב שתי השיטות מתקבל כלי [[הדמיה רפואית|הדמיה]] היכול להבדיל בין ממצא גרורתי לממצא שאינו כזה ולאפיינו היטב מבחינת גודל ומיקום. הבדיקה פחות יעילה בממצאים שגודלם פחות מסנטימטר אחד.▼
▲בדיקת [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT - [https://en.wikipedia.org/wiki/Computed_tomography computed tomography]) היא סוג מתוחכם יותר של [[צילום רנטגן]], הבונה תמונה [[טכנולוגיית תלת-ממד|תלת-ממדית]] של פנים ה[[גוף]]. בבדיקה זו ניתן לקבל תמונה של ה[[ראש]], ה[[צוואר]], [[בית החזה]] וה[[אגן]] ולבחון הימצאות גרורות ב[[איבר]]ים אלה.
==== הדמיית תהודה מגנטית (MRI) ====
▲[[הדמיית תהודה מגנטית]] (MRI - [https://en.wikipedia.org/wiki/Magnetic_resonance_imaging magnetic resonance imaging]) מאפשרת להדגים [[רקמות]] רכות עם [[ניגודיות]] טובה יותר מאשר ב[[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT), וללא שימוש ב[[קרינה מייננת]]. השימוש הטוב ביותר לבדיקה זו הוא אבחון הימצאות [[גידול]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] או גרורות ב[[מוח]] או גרורות ב[[עמוד השדרה]].
==== טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (PET) ====
▲[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] (PET - [https://en.wikipedia.org/wiki/Positron_emission_tomography positron emission tomography]) מאתרת אזורים ב[[גוף]] בהם יש פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה, האופיינית לגידולים ולגרורות. כאשר הבדיקה מסתיימת, אותם אזורים בעלי פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה "יידלקו". יחד עם זאת, ישנם [[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] להם אין פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה ולכן לא יזוהו בשיטה זו, וכמו כן, לעתים "יידלקו" אזורים בהם יש פעילות מוגברת בשל סיבות אחרות שאינן הימצאות [[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]].
==== טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים בשילוב טומוגרפיה ממוחשבת (PET-CT) ====
▲בדיקה זו משלבת את שיטת ה[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] (PET) ושיטת ה[[טומוגרפיה ממוחשבת|טומוגרפיה הממוחשבת]] (CT). שילוב שתי שיטות אלה יעיל מאוד באיתור מקומות בהם ישנה פעילות [[חילוף חומרים]] מוגברת, האופיינית לגידולים ולגרורות. בשילוב שתי השיטות מתקבל כלי [[הדמיה רפואית|הדמיה]] היכול להבדיל בין ממצא גרורתי לממצא שאינו כזה ולאפיינו היטב מבחינת גודל ומיקום. הבדיקה פחות יעילה בממצאים שגודלם פחות מסנטימטר אחד.
=== אנדוסקופיה ===
[[אנדוסקופיה]] מאפשרת התבוננות ב[[איבר]]ים פנימיים באמצעות צינור גמיש אשר בקצהו ישנה [[מצלמה]]. לעתים יוחדר צינור זה בפתחים שקיימים בגוף, כגון [[פי הטבעת]], ולעתים יצטרך ה[[מנתח]] לעשות חתך קטן דרכו יוחדר הצינור, על מנת לבחון למשל את [[חלל הבטן]]. במהלך בדיקה זו ניתן גם לקחת דגימות מ[[רקמות]].
שורה 111 ⟵ 105:
 
שיטות הטיפול שקיימות כיום ברובן אינן מצליחות לרפא סרטן גרורתי, על אף שישנם כמה סוגי סרטן, כגון [[סרטן בלוטת הערמונית]] ו[[סרטן בלוטת התריס]] שניתנים לטיפול גם לאחר שליחת גרורות.
[[מדען|מדענים]] רבים בוחנים דרכים חדשות למנוע התפשטות [[גידול]]ים ראשוניים על מנת לבלום היווצרות גרורות. לפני שטיפול יהפוך להיות זמין ל[[חולים]] ברחבי ה[[עולם]], הוא צריך להיבחן ב[[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] ולהימצא יעיל ובטוח. ישנם [[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] רבים המתקיימים בימים אלה ב[[בית חולים|בתי חולים]], [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], [[מכון מחקר|מכוני מחקר]] ועוד. תוצאות של [[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] קודמים הובילו להתקדמות בטיפול ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]] והן לזיהוי, אבחנה ומניעה של המחלה.
 
== סיכויי הישרדות ==
שורה 126 ⟵ 120:
== הערות שוליים ==
<div class="mw-content-ltr">{{reflist}}</div>
 
 
{{הבהרה רפואית}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/גרורה"