החמישה – הבדלי גרסאות

התגבשות הקבוצה ראשיתה בשנת [[1856]], בפגישתם הראשונה של באלאקירב ו[[צזאר קואי]]; [[מודסט מוסורגסקי]] הצטרף אליהם ב-[[1857]], [[ניקולאי רימסקי-קורסקוב]] ב-[[1861]], ו[[אלכסנדר בורודין]] ב-[[1862]]. לפניהם, [[מיכאיל גלינקה]] ואלכסנדר דראגומיז'קי התקדמו כברת דרך ליצירת מוזיקה בעלת אופי רוסי מובהק, בכתיבת [[אופרה|אופרות]] על נושאים רוסיים, אבל "החמישה" ייצגו את הניסיון המרוכז הראשון לפיתוח מוזיקה כזאת, עם סטאסוב כיועץ אמנותי ודראגומיז'קי כמדינאי בוגר, כביכול, לקבוצה. התפרקות "החמישה" כקבוצה החלה בשנות ה-70 של [[המאה ה-19]], מצב שהיה בחלקו, ללא ספק, תוצאה מפרישתו הזמנית של באלאקירב מחיי המוזיקה בראשית אותו עשור. עובדה מעניינת היא, שכלכל חברי "החמישה" קבורים בבית הקברות "טיחווין" ב[[סנקט פטרבורג]].

חברי הקבוצה, פרט לקואי, לימדוהשפיעו ו/אווחלקם השפיעוגם עללימדו רבים מן המלחינים הרוסים הגדולים בדור הבא, ביניהם [[אלכסנדר גלזונוב]], [[מיכאיל איפוליטוב-איבנוב]], [[אנטולי ליאדוב]], [[סרגיי רחמנינוב]], [[סרגיי פרוקופייב]], [[איגור סטרווינסקי]] ו[[דימיטרי שוסטקוביץ']]. שמה של [[קבוצת השישה]], התקבצות רופפת עוד יותר של מלחינים דוברי [[צרפתית]], הוכרז במסגרת ביקורת של הנרי קולט בהשוואה לחמישה.