הסמינר הרוחני של טביליסי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה |
|||
שורה 10:
הלימודים בסמינר הרוחני נמשכו שש שנים, עד תעודת הגמר; במהלך כל השנים הללו, בסמינר לימדו שפות [[אירופה|אירופאיות]] ([[גרמנית]] ו[[צרפתית]]), שפות קלאסיות ([[לטינית]] ו[[יוונית]]), ו[[פדגוגיה]]. בוגרי הסמינר יכלו לשמש כמורים בבתי ספר ציבוריים או כנסייתיים בכפרים; הם גם יכלו להמשיך את לימודיהם באקדמיה תאולוגית (שהכשירה כמרים) או לאוניברסיטה.
בסמינר הרוחני של טביליסי הונהגה משמעת כמו-צבאית, שנאכפה באמצעות עונשים משפילים, פולשנות לפרטיותם של התלמידים והלשנות הדדיות מצדם; המוסד הגביל מאוד את נגישותם של התלמידים לספרות לא-לימודית.
חלק מתלמידי הסמינר הגיבו על צעדי הדיכוי של ההנהלה והמורים בהתארגנות חשאית - הם הקימו "עיתון", שאותו הם כתבו במו ידיהם, וחיברו גם כרוזים חתרניים; כתבי היד הללו הופצו על ידם בסמינר הרוחני ובקרב צעירי [[טביליסי]], מה שהפך את המוסד החינוכי לאחד ממוקדי המאבק של הפעילות המחתרתית נגד המשטר ה[[צאר]]י.
שורה 18:
המשטרה פיזרה את ההפגנה של תלמידי הסמינר הרוחני, 67 מהם הורחקו מהלימודים והמוסד נסגר זמנית; גם אחרי פתיחתו מחדש, הפעילות החתרנית של התלמידים העלתה לא אחת את השאלה, להעביר את הסמינר לדרום [[רוסיה]] - ל[[סטברופול]] או אֵקֶַטֵרינוֹדַר ([[קרסנודר]] של היום). עד סגירתו הסופית בשנת [[1917]], המוסד בכל זאת נשאר ב[[טביליסי]].
התלמיד המפורסם ביותר של הסמינר הרוחני של טביליסי היה יוסף ג'וּרַ'שווילי ([[סטלין]]); הוא התקבל למוסד בשנת [[1894]].
===מבנים===
|