אנאפסט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Laugh Tough (שיחה | תרומות) מ תיקון ניקוד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 35:
הערבוביה של אנאפסטים ויאמבוסים בסדר הזה מאפיינת מאוד את חריזת שלהי [[המאה ה-19]], במיוחד זו של אלג'רנון צ'ארלס סווינברן בשירים דוגמת "ניצחון הזמן" והפזמונים מ"אטלנטה בקלידון". סווינברן הוסיף וכתב כמה שירים בפחות או יותר משקל אנאפסטי פשוט, עם אורכי-שורה הנעים משלוש רגליים ("דולורס") ועד לשמונה ("מרץ: שיר-תהילה"). אולם, תפקידה הנפוץ ביותר של האנאפסט ב[[תרבות הממלכה המאוחדת|חריזה האנגלית]] הוא כמשקל מבדח, הרגל של ה[[חמשיר]], בשיר של לואיס קרול "[[ציד הסנרק]]", שירי האיגיון של [[אדוארד ליר]], ספר החתולים המעשיים ל[[ט.ס. אליוט]], מספר סיפורים של [[ד"ר סוס]] ואינספור דוגמאות אחרות.
מלבד תפקידן הבלתי-תלוי, ברגלי האנאפסט נעשה לעתים שימוש כתחליף בחריזה יאמבית.
בשירה העברית, בה הטעם הוא תמיד בהברה האחרונה או הלפני-אחרונה, נפוץ משקל האנפסט והכתיבה בו נוחה. [[נתן אלתרמן]] ידוע בשימוש הרב שעשה במשקל זה, למשל בשורה "עוד א'''בוא''' אל ס'''פך''' בשפ'''ת'''יים כ'''בות'''". דוגמה נוספת לשירה עברית במשקל אנאפסט היא "[[שיר הרעות]]" ל[[חיים גורי]], שבו השורות האי-זוגיות שקולות בטרימטר אנאפסטי ובשורות הזוגיות נוספת הברה:
|