ז'אן-לואי אבנעזר רנייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q251103 |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[תמונה:Reynier.jpg|ממוזער|שמאל|ז'אן-לואי אבנעזר רנייה]]
הרוזן '''ז'אן-לואי אבנעזר רנייה''' ([[צרפתית]]: Jean Louis Ebénézer Reynier;{{כ}} [[14 בינואר]] [[1771]] - [[27 בפברואר]] [[1814]]) גנרל [[
== חייו ==
רנייה נולד ב[[לוזאן]] ב[[שווייץ]]. בצעירותו התלהב מרעיונות [[המהפכה הצרפתית]] והתנדב לצבא הצרפתי בשנת [[1792]]. הוא שירת בתקופת [[מלחמות צרפת המהפכנית|המלחמות המהפכניות]] וזכה להכרה בכשרונותיו הצבאיים.
בשנת [[1798]] הצטרף אל [[נפוליאון בונפרטה]] ב[[מסע נפוליאון בארץ ישראל|מסעו במצרים ובארץ ישראל]]. השתתף בקרב הפירמידות, ולאחר מכן הצטרף לנפוליאון בדרכו לארץ ישראל.
לאחר מכן השתתף רנייה במבצעי נפוליאון במסע בארץ ישראל, לרבות השתתפות במצור הכושל על [[עכו]].
שורה 12 ⟵ 13:
ב[[1810]] נשלח רנייה ל[[ספרד]], ושירת שם במערכה הרת האסון של הגנרל [[אנדרה מאסנה]] כנגד [[ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון]]. רנייה היה אחד ממפקדי הדיוויזיות של מאסנה בתבוסה בהר בוסקה ב[[פורטוגל]] ב-[[27 באוקטובר]] [[1810]].
רנייה קיבל תואר "רוזן של הקיסרות" בשנת [[1811]], ולאחר מכן קיבל את הפיקוד על הכוחות של מלכות סקסוניה, ו"ייעוץ" לכוחות ה[[אוסטריה|אוסטרים]] שצורפו ל"גרנד ארמה" בפלישה הרת האסון לרוסיה. צבאו של רנייה היה באגף הימני של הכוחות, ולא השתתף במסע האומלל ל[[מוסקבה]]. הצבא הגיע עד לאזור [[ווהלין]] (כיום באוקראינה), ומשם נסוג תוך אבידות קשות דרך [[פולין]] עד לעיר [[דרזדן]]. שרידי הכוח השתתפו ב[[קרב לייפציג|קרב האומות]] ב[[לייפציג]] ב-[[19 באוקטובר]] [[1813]], ובמהלך התבוסה, שהייתה התבוסה האיומה ביותר שספג נפוליאון אי פעם, נתפס רנייה בידי האויב ונפל בשבי.
רנייה שב לצרפת במסגרת חילופי שבויים בפברואר [[1814]], אך מת ב[[פריז]] שבועיים לאחר שחרורו, ונטמן ב[[הפנתאון של פריז|פנתאון של פריז]], בו טומנת האומה הצרפתית את גדולי בניה.
|