הבדלים בין גרסאות בדף "ז'אן-לואי אבנעזר רנייה"

מ
אין תקציר עריכה
מ (בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q251103)
מ
[[תמונה:Reynier.jpg|ממוזער|שמאל|ז'אן-לואי אבנעזר רנייה]]
הרוזן '''ז'אן-לואי אבנעזר רנייה''' ([[צרפתית]]: Jean Louis Ebénézer Reynier;{{כ}} [[14 בינואר]] [[1771]] - [[27 בפברואר]] [[1814]]) גנרל [[שווייץ|שווייצרי]] בצבא [[נפוליאון]].
 
== חייו ==
רנייה נולד ב[[לוזאן]] ב[[שווייץ]]. בצעירותו התלהב מרעיונות [[המהפכה הצרפתית]] והתנדב לצבא הצרפתי בשנת [[1792]]. הוא שירת בתקופת [[מלחמות צרפת המהפכנית|המלחמות המהפכניות]] וזכה להכרה בכשרונותיו הצבאיים.
 
בשנת [[1798]] הצטרף אל [[נפוליאון בונפרטה]] ב[[מסע נפוליאון בארץ ישראל|מסעו במצרים ובארץ ישראל]]. השתתף בקרב הפירמידות, ולאחר מכן הצטרף לנפוליאון בדרכו לארץ ישראל. הדיוויזיההדיביזיה עליה פיקד יצאה ב-[[6 בפברואר]] [[1799]] ככוח חלוץ ל[[סיני]] וקיבלה את המשימה לכבוש את [[אל עריש]] על מנת לאפשר לשאר הכוחות מנוחה והתרעננות במהלך חציית המדבר. כשל מודיעיני גרם לכך שרנייה לא ידע כי העיר מבוצרת ומוחזקת בידי 1,500 חיילים. רנייה צר על מצודת אל עריש במשך אחד עשר יום, בפברואר [[1799]], ורק לאחר ששאר הכוחות הגיעו, נפלה העיר.
 
לאחר מכן השתתף רנייה במבצעי נפוליאון במסע בארץ ישראל, לרבות השתתפות במצור הכושל על [[עכו]].
ב[[1810]] נשלח רנייה ל[[ספרד]], ושירת שם במערכה הרת האסון של הגנרל [[אנדרה מאסנה]] כנגד [[ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון]]. רנייה היה אחד ממפקדי הדיוויזיות של מאסנה בתבוסה בהר בוסקה ב[[פורטוגל]] ב-[[27 באוקטובר]] [[1810]].
 
רנייה קיבל תואר "רוזן של הקיסרות" בשנת [[1811]], ולאחר מכן קיבל את הפיקוד על הכוחות של מלכות סקסוניה, ו"ייעוץ" לכוחות ה[[אוסטריה|אוסטרים]] שצורפו ל"גרנד ארמה" בפלישה הרת האסון לרוסיה. צבאו של רנייה היה באגף הימני של הכוחות, ולא השתתף במסע האומלל ל[[מוסקבה]]. הצבא הגיע עד לאזור [[ווהלין]] (כיום באוקראינה), ומשם נסוג תוך אבידות קשות דרך [[פולין]] עד לעיר [[דרזדן]]. שרידי הכוח השתתפו ב[[קרב לייפציג|קרב האומות]] ב[[לייפציג]] ב-[[19 באוקטובר]] [[1813]], ובמהלך התבוסה, שהייתה התבוסה האיומה ביותר שספג נפוליאון אי פעם, נתפס רנייה בידי האויב ונפל בשבי.
 
רנייה שב לצרפת במסגרת חילופי שבויים בפברואר [[1814]], אך מת ב[[פריז]] שבועיים לאחר שחרורו, ונטמן ב[[הפנתאון של פריז|פנתאון של פריז]], בו טומנת האומה הצרפתית את גדולי בניה.