אסכולת פרנקפורט – הבדלי גרסאות

אנשי אסכולת פרנקפורט עשו שימוש במושג [[תאוריה ביקורתית]] כדי לתאר את עבודתם, שהייתה מוכוונת לעבר שינוי חברתי רדיקלי, ולכן שונה מ[[תאוריה]] מסורתית, כלומר תאוריה במובן המדעי הטהור. חידוש היה גם בגישתם האינטרדיסציפלינרית, ששילבה סוציולוגיה, מדעי המדינה וכלכלה עם פילוסופיה, פסיכולוגיה, חקר המוזיקה, חקר האומנות, חקר התרבות וחקר הדתות.

 

 

מרקסיסטים מהדור שחווה את [[מלחמת העולם הראשונה]] היו צריכים למצוא הסבר מספק לשאלה מדוע נמנעו הפועלים מארצות אירופה השונות מהצטרפות למאבק הפרולטריון והזדהות עם האינטרסים העל-לאומיים המעמדיים, כפי שהתבקש על–פי התאוריה המרקסיסטית, ובמקום זאת הפגינו הזדהות עם האינטרסים ה[[לאומיות|לאומיים]] הבורגניים. על הרקע הזה ניסו להסביר מדוע לא התרחשה עדין המהפכה שמרקס סבר שהיא בלתי נמנעת ומדוע קם משטר ששאב מרוחו של ה[[מרקסיזם]] דווקא ב[[ברית המועצות]], ארץ מפגרת בהתפתחותה הכלכלית, שמרבית האוכלוסייה שלה הם חקלאים שאינם יודעים קרוא וכתוב, ולא במקום שבו המשטר הכלכלי הקפיטליסטי המפותח, כפי שמתחייב על–פי תורת מרקס. הנאו-מרקסיסטים מתחו ביקורת חריפה על המשטר הקומוניסטי בברית-המועצות כבר משנותיו המוקדמות.