בנקאות בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הבנקים בישראל: הגהה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 47:
הגדול מבין השניים הוא [[בנק הפועלים]] שנוסד בשנת 1921 על ידי המוסדות המרכזיים של היישוב באותה עת – ההסתדרות הציונית וההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י. בשנות קיומו, פיתח הבנק רשת סניפים ופעילות בנקאית מסחרית בכל תחומי הבנקאות, והוא מספק כיום מגוון רחב של שירותים בנקאיים ופיננסיים בארץ ובחו"ל.
השני הוא [[בנק לאומי]], שנוסד על פי חזונו של [[בנימין זאב הרצל]] וביזמתו האישית ונועד לשמש זרוע כלכלית ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]] הצעירה. הוא נקרא בראשיתו [[בנק אנגלו פלשתינה]]. לאחר קום המדינה הוסב שמו ל "בנק לאומי" והוא שימש את המדינה בראשית דרכה כמעין בנק מרכזי. נסיונות מתמשכים של המדינה להפריט את הבנק על ידי מכירתו כולו או לפחות את גרעין השליטה - לא צלחו. כישלון תוכניות ההפרטה ה"סטנדרטיות"
השלישי בגודלו מבין הבנקים בישראל הוא [[בנק דיסקונט]]. בנק זה נוסד בשנת 1935 בשם "בנק א"י לדיסקונט" על ידי משפחות [[משפחת קרסו|קרסו]], אלבו ו[[משפחת רקנאטי|רקנאטי]]. הבנק שרד את שנות המשבר הקשות של [[מלחמת העולם השנייה]] ולאחר קום המדינה הפך לבנק גדול ומוביל. בשנים האחרונות חווה הבנק קשיים עקב החלטות עסקיות שגויות ויחסי עבודה רעועים בין ההנהלה ו[[ועד עובדים|ועד העובדים]], אך התאושש מהם. הבנק שולט גם שליטה מלאה ב[[בנק מרכנתיל דיסקונט]] והוא נשלט על ידי [[משפחת ברונפמן]] ה[[קנדה|קנדית]]-ישראלית.
שורה 56 ⟵ 55:
הקטן מבין חמשת הבנקים הגדולים הוא [[הבנק הבינלאומי]] שנשלט על ידי קבוצה בראשות איש העסקים [[צדיק בינו]]. בבעלותו נמצאים [[בנק פועלי אגודת ישראל]] [[בנק אוצר החייל]] ו[[בנק מסד]].
בנקים בעולם פתחו סניפים בישראל: Citibank N.A , HSBC BANK PLC, BNP Paribas SA ו-State Bank of India.
כמו כן קיים שוק של [[אשראי]] חוץ
בנק ישראל באמצעות הפיקוח על הבנקים פועל להגברת התחרות בענף, בייחוד במגזר משקי הבית. בין הצעדים שננקטו:
* ניסיונות לקדם כניסה של בנק זר שיפעל מול לקוחות קמעוניים. {{הערה|1=היום הפעילות של הבנקים הזרים היא בקרב לקוחות גדולים בלבד}}
* קידום הקמתו של [[בנק אינטרנטי]].
* קידום הקמתו של [[בנק קואופרטיבי]] או איגוד אשראי. {{הערה|1=[http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/Survey/Pages/competition.aspx דו"ח הוועדה לקידום התחרותיות במגזר הבנקאי]}}
* הפרטת בנק הדואר.
* קידום הפצתן של קרנות נאמנות באינטרנט.
למרות התפתחויות אלו, רמת הריכוזיות במערכת הבנקאית עדיין גבוהה בהשוואה לרמתה בעולם המערבי,
פעמים אחדות הגיעו בנקים בישראל למצב של חוסר יכולת לפרוע את התחייבויותיהם, ולכן נתפסו על ידי [[בנק ישראל]] והועברו לפירוק. בכל המקרים פעל בנק ישראל לצמצום הפגיעה במפקידים. ברבים מהמקרים הועמדו לדין מנהלי הבנקים, על מעשים פליליים שלהם שגרמו להתמוטטות הבנק, ובחלק מהמקרים הוגשה תביעה אזרחית נגד דירקטורים, לפיצוי בנק ישראל על הנזק שנגרם לו. הבנקים שהתמוטטו הם:
שורה 93 ⟵ 92:
==עמלות הבנקים==
עמלות אלו נגבות בידי הבנקים בתמורה למתן שירותים. הן מהוות מרכיב בעלות המוטלת על הלקוח בעת ביצוע עסקה פיננסית. כאשר מדובר
כן ניתן לחייב בעמלה עבור מתן שירותים ללקוח: קניות ומכירות של [[נייר ערך|ניירות ערך]] או עמלות מיוחדות כמו עבור הזמנת דו"ח [[שמאות]] לנכס במטרה לקבל אותו לביטחון אשראי.▼
▲כן ניתן לחייב בעמלה עבור מתן שירותים ללקוח: קניות ומכירות של [[נייר ערך|ניירות ערך]], או עמלות מיוחדות כמו עבור הזמנת דו"ח [[שמאות]] לנכס במטרה לקבל אותו לביטחון אשראי.
הבסיס לחישובי העמלה הבנקאיים הוא בתאוריה העלות הכרוכה בביצוע הפעולה. ואכן, חישובי העלות של פעולה בנקאית נדרשו על הרשויות המפקחות על הבנקים. אך קיים קושי אובייקטיבי בעריכת החישוב. בכל [[תמחיר]] מבחינים בין "הוצאות ישירות" לבין "הוצאות כלליות". את הראשונות קל לזקוף לחובת הפעילות המבוצעת. לעומת זאת, את ההוצאות הכלליות, בגין אוסף רחב של פעולות (כולל למשל הוצאות פרסום) קשה לאמוד את החלק היחסי שלהם בגין הפעילות הפעילות הפיננסית הספציפית. ולכן, התחשיב אינו מבוסס במלואו על התמחיר. ככלל, אין עמלות הבנקים חורגים מהשיטה המקובלת לקביעת מחירים: עד כמה קיימת תחרות במכירת המוצר, האם ללקוח קל או קשה להפסיק את השימוש במוצר ושאר החישובים [[כלכלה|כלכליים]]. זה המפתח לחובת איזה עיסקות יש לכלול יותר "הוצאות כלליות" במרכיב התמחיר של העמלה הבנקאית.▼
▲הבסיס לחישובי העמלה הבנקאיים הוא,
===לוח העמלות===
[[בנק ישראל]] הגיע למסקנה כי הדרך היעילה לפיקוח על העמלות הוא אישורן מראש של העמלות העיקריות וחובת פרסומן בציבור. האישור מראש כרוך בהגשת חישוב העלויות, והוא
צעד חשוב שהונהג בבנקאות, בהתאם להוראות החוק, הוא החובה ליידע את הלקוח,
===סוגי העמלות===
בעבר, העמלות הבנקאיות החשובות בבנקאות הישראלית היו אלו שניגבו על פעולות הקשורות בביצוע
העמלות על
העמלות
עמלות על פעולות בחשבון ה[[לקוח הפרטי]] בבנקאות הונהגו רק אחרי [[משבר מניות הבנקים]] בשנות ה-80 למאה הקודמת. עד אז השירותים ניתנו בחינם, בפועל "סובסדו" על ידי גביית העמלות בתחומים אחרים. לשם המחשה, הלקוח הפרטי לא היה מודע כי במחיר עבור ה[[סוכר]] שהוא קונה בחנות כלולה עמלת ייבוא, אשר מכסה לבנק את השרות ללקוח הפרטי. לאחר משבר המניות הונהגה בבנקים מדיניות של "
במהלך השנים הונהגו עמלות שלא היו מקובלות בעבר: "דמי ניהול חשבון" - תשלום קבוע שנגבה מדי [[חודש]], "רישום שורה" - סכום שנגבה על כל פעולה המבוצעת בחשבון ודמי "הקצאת אשראי" - תשלום על הנכונות להעמיד מסגרת [[אשראי]] ללקוח.
| |||