|
==דור חמישי==
לרבי יצחק הייתה בת יחידה, שנישאה לקרוב משפחתה, רבי ישראל שלום יוסף פרידמן, בנו של רבי יעקב דוד מפשקאן, נכדו של רבי יצחק אבי שושלת בוהוש. בנם, רבי [[יעקב דוד מנדל לייב פרידמן]] ממלא את מקום סבו, בבני ברק. נשוי להדסה רייזיל בתו של הרב יהושע ברים ראש [[ישיבת רוז'ין]].
מלבדו מכהן היום גם הרב [[ישראל פרידמן בן שלום]] כאדמו"ר מבוהוש - פאשקאן בשכונת גילה בירושלים.
==החסידות בארץ ישראל==
====ישיבת בוהוש====
בשנת [[תשמ"ה]] פתח רבי יצחק את "ישיבת אור שרגא יצחק" של החסידות, בבני ברק. בראשות הישיבה הגדולה עומד רבי יהושע השיל ברים (אחיינם של רבי [[חיים ברים]] ורבי [[יהושע השיל ברים]] מ[[חסידות בויאן]]).
==גזע בוהוש - פשקאן==
רבי [[משה יהודה לייב פרידמן]] שכונה "פֵּאשְקַנער", היה בנו הרביעי של רבי יצחק מבוהוש. לאחר פטירת אביו מונה אחיו הבכור רבי [[ישראל שלום יוסף פרידמן]] (בעל הספר "פאר-ישראל") לממלא מקום אביו בבוהוש, ואילו הוא עבר ב[[תרנ"ז]] ([[1897]]), ל[[פשקאן]] ופיתח שם מרכז חסידי גדול, שחסידים רבים היו נוהרים אליו מכל רחבי רומניה. לאחר 40 שנה בפאשקאן, פונה על ידי השלטונות ב[[תש"ד]] ([[1944]]) אל [[דורוהוי]] ולאחר מכן עבר ל[[בוקרשט]] והקים שם מחדש את החצר חסידית של פאשקאן. נפטר בי' אלול תש"ז בבוקרשט ונטמן בחלקת אדמו"רי בוהוש בבוהוש.
בנו בכורו, רבי [[יעקב דוד פרידמן]], הנהיג את חסידות פאשקאן לאחר פטירת אביו. נשא את חיה שרה סימה בת דודו רבי פנחס השיל מ[[חסידות אפטא-זינקוב|זינקוב]] ואשתו מלכה בת רבי יצחק הראשון מבוהוש. הרב יעקב דוד פרידמן נחשב לעילוי גדול והיה לתלמיד חכם, לאחר השואה שהה תקופה קצרה ברומניה ובעזרת כמה יהודים הצליח בשנת ה'תש"י לברוח ממנה ולעלות לארץ ישראל. לאחר שעלה ארצה השתכן הרב יעקב דוד בעיר תל אביב ביפו, הוא היווה כ'מגנט' ליהודים רבים וביתו משך חסידים רבים שעלו לארץ ישראל לאחר השואה. רבים מחסידי רומניה ראו בו כאדמו"רם ובעזרת הכריזמה שלו הוא הצליח לקרב רבים מהיהודים בחזרה אל יהדותם. נפטר ב[[כ"ב באב]] [[תשט"ו]]. דברי תורתו יצאו בספר "ברכת משה".
לאחר פטירתו של הרב יעקב דוד פרידמן נפסקה זמנית שושלת חצר החסידות פשקאן וזאת לאחר סירוב בנו, הרב ישראל שלום יוסף פנחס פרידמן לכהן כאדמו"ר. שושלת החסידות הומשכה באופן לא רשמי על ידי חתנו, הרב יצחק פרידמן (השני) (אדמו"ר מבוהוש). לאחר פטירתו של הרב יצחק פרידמן בשנת 1992 הוכתר נכדו, הרב יעקב מנדל פרידמן לכהן כאדמו"ר מבוהוש-פאשקאן. לאחר שנתמנה הרב יעקב מנדל לאדמו"ר השתנתה החסידות ללא הכר. בשונה מסבו רבי יצחק שנטה לציונות, נכדו, הרב יעקב מנדל מתנגד חריף לציונות, ובהוראתו התחילו חסידיו לומר תחנון והפסיקו לומר קריאת ההלל ביום העצמאות.
נכדו של הרב יעקב דוד, בן בנו השני רבי יצחק, הוא הרב ד"ר [[ישראל פרידמן בן שלום]] ראש ישיבת ההסדר "אהבת-ישראל" בנתיבות וד"ר ל[[תולדות עם ישראל]], מתגורר כיום בשכונת [[גילה]] ב[[ירושלים]] וממשיך את דרכו כ[[אדמו"ר]] מפשאקאן אך ללא [[חצר חסידית]] מסודרת.
==גזע בוהוש-שפיקוב==
בנו הבכור רבי דוד ([[תרנ"ח]]-[[כ"ז בחשוון]] [[תש"א]]) נרדף על ידי השלטון הרוסי ונאלץ להימלט, ואת מקום אביו תפס אחיו רבי יצחק. נישא לבת שבע בת רבי אהרן טברסקי מ[[חסידות צ'רנוביל|אזארניץ]] (בן רבי ברוך מאזרניץ בן רבי [[חסידות צ'רנוביל#רבי מנחם נחום מלויעב|מנחם נחום מלויעב]]). שימש משנת [[תר"צ]] כאדמו"ר ב[[פלויטש]] שב[[רומניה]]. הואשם על ידי הרומנים שתומך ברוסים והוצא להורג. בהיותו במאסר עודד את האסירים היהודים וחיזק את אמונתם. ב[[ט"ז בתמוז]] [[תשכ"ט]] הועלה ארונו לארץ ישראל ונקבר ב[[נחלת יצחק]] בחלקת אדמו"רי רוז'ין. בתו צפורה נישאה לרב ישראל חיים לבנון מ[[חיפה]], אביו של הרב דוד דב מירושלים דיין ב[[אשקלון]].
==לקריאה נוספת==
| 