קאימקאמיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מקשר לפירושונים |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 3:
==הקמת הקאימקאמיות==
בשנים 1840 - 1843, מעט לאחר נסיגתו של [[איברהים פאשא]] מאזור [[הר הלבנון]], חלה תמורה גדולה ביחסים בין ה[[דרוזים ]] וה[[מארונים]] ב[[הר הלבנון]] ונוצר מתח רב בשטח. על מנת להפיג מתח זה ולהסדיר שלטון בהר ניסח הנסיך האוסטרי [[מטרניך]], בשנת [[1843]], במסגרת מאמציה של [[אוסטריה]] להשיג שליטה בלבנון, הסדר ייחודי. מטרניך ביקש למנות שני קַאִימַקַאמים (שליטי נפה) שיהיו כפופים ל[[ואלי (תואר שלטוני)|ואלי]] של [[צידון]]: אחד [[מארונים|מארוני]], ה[[אמיר חיידר אבו למע]]מבית [[אבו אל-למע]] (משפחת נכבדים שהתגוררה בלבנון מאז תחילת האלף השני [[התנצרות|והתנצרה]]), שישלוט בקאימקאמיה נוצרית, והשני [[דרוזים|דרוזי]], ה[[אמיר אחמד ארסלאן]] מבית ארסלאן (בית ארסאלאן, בית נכבדים, הוא צאצא לבית תנוך, השליטים הראשונים בלבנון. למעשה הם הגלגול הנוכחי ל[[הפלג היזבקי|פלג היזבקי]]), שישלוט בקאימקאמיה דרוזית.<br>
"המשפחות הנכבדות", משפחות מארוניות שהיוו את המרכז השלטוני בלבנון, הביעו אי-שביעות רצון מההסדר, שיצר מעמד שליטים חדש שלא יכלו לתמרן אותו ולשלוט בו. גם עבור הדרוזים המצב היה מורכב, שכן בגלל ה[[פילוג]] בעם הם העדיפו שליט מחוץ ללבנון אשר יהיה נטול פניות לגבי הפלגים השונים. בנוסף, ההסדר לא נתן מענה לאחת הבעיות הקשות ב[[הר
==ייסוד מוסד "הוַכִּיל"==
מחלוקות רבות צצו סביב אי-ההסכמה על דרך השליטה במקומות המעורבים-עדתית בקאימקאמיה הדרוזית. לבסוף, החליטו הטורקים לשלוח בשנת [[1844]] את אחד מנציגיהם, ה[[קפודאן]] [[ח'ליל פאשא]], לאזור. משימתו הייתה לגבש פתרון אפשרי למצב, יחד עם הואלי ועם הקונסולים הזרים. הפתרון שגיבש ח'ליל פאשא היה: מינוי שני [[וכילים]] בכל מקום יישוב מעורב, אחד דרוזי והשני מארוני. הוכילים ייצגו את האיכרים בני עדתם, בפני [[שייח'|השייח'ים]] מן העדה השנייה. הוכילים הם אשר יגבו בשם המשפחות החזקות (המקאטעג'ים)מסים. לאחר שנתברר כי בהצעות אלו לא היה כדי לפתור את הבעיה, החריפה המתיחות שהייתה קיימת ממילא ב[[הר
השייח'ים הדרוזים שלטו רק במרכז ובדרום הר
==הקמת המג'לס (המועצה)==
כיוון שרגיעה לא הושגה גם לאחר ייסוד מוסד הוכיל, נאלצה [[האימפריה העות'מאנית]] לשלוח בדחיפות את [[משרד החוץ (כללי)|מיניסטר החוץ]] שלה, [[שכיב אפנדי|שֶכִּיבּ אפנדי]], להר
לאחר שחקר את הנושא פרסם שכיב אפנדי את מסקנותיו במסמך שנקרא "הסכם שכיב אפנדי" שעיקריו היו:
* החלוקה הנוכחית לשתי קאימקאמיות תיוותר על כנה.
* לצד כל קאימקאם תמונה מג'לס (מועצה) ובה 12 חברים. במג'לס תיוצג כל עדה חשובה בהר
* כל שופט ישפוט את בני עדתו.
* סמכויות הואלי יורחבו.
|