קאימקאמיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מקשר לפירושונים
מ קישורים פנימיים
שורה 3:
==הקמת הקאימקאמיות==
בשנים 1840 - 1843, מעט לאחר נסיגתו של [[איברהים פאשא]] מאזור [[הר הלבנון]], חלה תמורה גדולה ביחסים בין ה[[דרוזים ]] וה[[מארונים]] ב[[הר הלבנון]] ונוצר מתח רב בשטח. על מנת להפיג מתח זה ולהסדיר שלטון בהר ניסח הנסיך האוסטרי [[מטרניך]], בשנת [[1843]], במסגרת מאמציה של [[אוסטריה]] להשיג שליטה בלבנון, הסדר ייחודי. מטרניך ביקש למנות שני קַאִימַקַאמים (שליטי נפה) שיהיו כפופים ל[[ואלי (תואר שלטוני)|ואלי]] של [[צידון]]: אחד [[מארונים|מארוני]], ה[[אמיר חיידר אבו למע]]מבית [[אבו אל-למע]] (משפחת נכבדים שהתגוררה בלבנון מאז תחילת האלף השני [[התנצרות|והתנצרה]]), שישלוט בקאימקאמיה נוצרית, והשני [[דרוזים|דרוזי]], ה[[אמיר אחמד ארסלאן]] מבית ארסלאן (בית ארסאלאן, בית נכבדים, הוא צאצא לבית תנוך, השליטים הראשונים בלבנון. למעשה הם הגלגול הנוכחי ל[[הפלג היזבקי|פלג היזבקי]]), שישלוט בקאימקאמיה דרוזית.<br>
"המשפחות הנכבדות", משפחות מארוניות שהיוו את המרכז השלטוני בלבנון, הביעו אי-שביעות רצון מההסדר, שיצר מעמד שליטים חדש שלא יכלו לתמרן אותו ולשלוט בו. גם עבור הדרוזים המצב היה מורכב, שכן בגלל ה[[פילוג]] בעם הם העדיפו שליט מחוץ ללבנון אשר יהיה נטול פניות לגבי הפלגים השונים. בנוסף, ההסדר לא נתן מענה לאחת הבעיות הקשות ב[[הר- הלבנון]]: היישובים המעורבים בקאימקאמיה הדרוזית. לכל הבעיות הפנימיות בהר- הלבנון ולסכסוך שכבר היה קיים בלבנון הוסיפו [[מעצמות אירופאיות|המעצמות האירופאיות]] את הסכסוכים והתחרות שהיו ביניהן ובכך שיתקו למעשה לחלוטין את יכולת התפקוד של הקאימקאמיות.
 
==ייסוד מוסד "הוַכִּיל"==
מחלוקות רבות צצו סביב אי-ההסכמה על דרך השליטה במקומות המעורבים-עדתית בקאימקאמיה הדרוזית. לבסוף, החליטו הטורקים לשלוח בשנת [[1844]] את אחד מנציגיהם, ה[[קפודאן]] [[ח'ליל פאשא]], לאזור. משימתו הייתה לגבש פתרון אפשרי למצב, יחד עם הואלי ועם הקונסולים הזרים. הפתרון שגיבש ח'ליל פאשא היה: מינוי שני [[וכילים]] בכל מקום יישוב מעורב, אחד דרוזי והשני מארוני. הוכילים ייצגו את האיכרים בני עדתם, בפני [[שייח'|השייח'ים]] מן העדה השנייה. הוכילים הם אשר יגבו בשם המשפחות החזקות (המקאטעג'ים)מסים. לאחר שנתברר כי בהצעות אלו לא היה כדי לפתור את הבעיה, החריפה המתיחות שהייתה קיימת ממילא ב[[הר- הלבנון]] ובין שתי העדות פרצו מאורעות דמים חמורים בהרבה מקודמיהם בעבר.
השייח'ים הדרוזים שלטו רק במרכז ובדרום הר- הלבנון ולכן רק שם מונו וכילים. בצפון הר- הלבנון לקחה הכמורה את תפקיד התיווך.
 
==הקמת המג'לס (המועצה)==
כיוון שרגיעה לא הושגה גם לאחר ייסוד מוסד הוכיל, נאלצה [[האימפריה העות'מאנית]] לשלוח בדחיפות את [[משרד החוץ (כללי)|מיניסטר החוץ]] שלה, [[שכיב אפנדי|שֶכִּיבּ אפנדי]], להר- הלבנון. גם הוא הצליח להביא את הצדדים לידי הבנה והסכמה זמנית על מבנה שלטוני רק לאחר מעורבות צבאית.
לאחר שחקר את הנושא פרסם שכיב אפנדי את מסקנותיו במסמך שנקרא "הסכם שכיב אפנדי" שעיקריו היו:
* החלוקה הנוכחית לשתי קאימקאמיות תיוותר על כנה.
* לצד כל קאימקאם תמונה מג'לס (מועצה) ובה 12 חברים. במג'לס תיוצג כל עדה חשובה בהר- הלבנון על ידי [[שופט]] ו[[פקיד שומה]].
* כל שופט ישפוט את בני עדתו.
* סמכויות הואלי יורחבו.