בקכידס – הבדלי גרסאות

תוארו במסעו הראשון ליהודה, עם עלייתו של [[דמטריוס הראשון]] היה "מושל בעבר הנהר"{{הערה|מקבים א ז' 8}}, אך אינו ידוע ממקורות אחרים. יש הסוברים וביניהם [[מיכאל אבי-יונה]], כי בקכידס היה הממונה על המחוזות המערבים של האימפריה בין [[נהר הפרת]] למצרים. וולהאוזן וקהרשטט שיערו כי מדובר לקוילה סוריה בלבד, דעה שנדחתה על ידי חוקרים אחרים. בנגסטון שיער כי בקכידס שימש כמושל סלווקיס, ארבעת הסאטרפיות בצפון סוריה, אך גם דעה זו בעייתית. על פי [[בצלאל בר כוכבא]] נראה כי בקכידס שימש כמושל כללי של המחוזות שממערב לפרת, אך באותה שעה לא הייתה זו משרה קבועה, והיא הוענקה לו באופן זמני, כיוון שמלך היה עסוק במרידה בבבל. וכאשר חזר המלך משרה זו התבטלה{{הערה|בצלאל בר כוכבא, '''מלחמות החשמונאים''', משרד הביטחון, ירושלים תשמ"ח, עמ' 288}}.

בשנת 162 נחת דמטריוס בטריפוליס שבחוף [[סוריה]], והרג את [[אנטיוכוס החמישי]]. הוא שלח את בקכידס "הממונה על שמעבר לנהר" עם אליקים - אלקימוס הכהן ליהודה. ראשי עדת הפרושים והחסידים האמינו בהבטחותיו של אליקים הכהן לשלום, זנחו את המורדים החשמונאים והלכו אחריו, אך כאשר אליקים קיבל את כהונתו בחסות בקכידס, אליקים הרג בהם שישים איש. אף בקכידס במסעו חזרה ל[[אנטיוכיה]] הרג ב[[בית זית]] חסידים רבים. [[יהודה המכבי]] והחשמונאים המשיכו במלחמתם ואליקים. דמטריוס שלח את [[ניקנור]] לירושלים, אך זה ניגף בפני החשמונאים.

התבססות שלטון החשמונאים וההצלחה לכרות ברית עם [[רומא]], הדליק נורת אזהרה [[הממלכה הסלאוקית|בממלכה הסלאוקית]] בעניין התעצמות יהודה. בשנת 160 לפנה"ס בקכידס עלה שנית לירושלים, בראש [[הצבא הסלאוקי]] גדול שמנה 20 אלף רגלי 2,000 פרשים, כאשר הוא נחוש למחוץ את כוחות המורדים. במסעו מ[[דמשק]] עבר ב[[הגליל|גליל]], ועשה שפטים בתושבי ה[[ארבל]] היהודים שישבו במבצרם ליד הכנרת.

בקכידס הגיע לארץ יהודה מ[[מזרח]] ב"[[דרך הגלגל]]" ונכנס לאזור [[בנימין]] כשהוא הצפין ליד הר [[בעל חצור]], ומשם הדרים לכיוון בארה, ([[אל בירה]] של היום ע"פ איבל). יהודה קבע את מחנהו באלעשה, ועמו שלושת אלפי איש. לאחר קרב קשה באזור שעליהן משתרעות הערים [[רמאללה]] ו[[אל בירה]] ובעמק שלמרגלות אלעשה, בוצעה כנראה הטעיה כלפי יהודה, שרדף אחרי האגף הימני הסלוקי, והכוח היהודי שבו היה יהודה בא במצור, לאחר ששני האגפים הסלווקים כיתרו אותו מלפנים ומאחור, עד ש"כבדה עליהם המלחמה" והם ניגפו ויהודה נהרג.