מלכות המשנה של פרו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Bot: Removing Link FA template |
|||
שורה 54:
בהדרגה הובסו צבאות מלכות המשנה בידי המורדים. בתחילת שנת [[1817]] חצה [[צבא האנדים]] את [[הרי האנדים]] וכבש את [[צ'ילה]]. ביום [[8 בספטמבר]] [[1820]] נחתה בחוף [[פראקאס]] (Paracas), ליד העיר [[פיסקו (עיר)|פיסקו]] (Pisco) שמדרום ל[[לימה]], משלחת שאורגנה בצ'ילה. ב-[[21 ביולי]] [[1821]] כבשה המשלחת את לימה, ו[[חוסה דה סן מרטין]] אשר היה מפקדה של המשלחת, הכריז על עצמאותה של פרו ביום [[28 ביולי]] אותה השנה. המשנה למלך [[חוסה דה לה סרנה אה אינוחוסה]] (Serna e Hinojosa) נסג ל[[חאוחה]] (Jauja), ולאחר מכן ל[[קוסקו]].
ביום [[26 ביולי]] [[1822]] נפגשו סן מרטין ו[[סימון בוליבר]] לפגישתם ההיסטורית ב[[גואיאקיל]]. פרטי אותה פגישה אינם ידועים, אולם לאחריה חזר סאן מרטין ל[[ארגנטינה]], ואילו בוליבר המשיך והנהיג את תומכי העצמאות לניצחונותיהם הסופיים כנגד המלוכנים באלטו פרו. בספטמבר [[1823]]
בפברואר [[1824]] זכו המלוכנים להחזיק שנית בלימה, אם כי באופן זמני בלבד. בוליבר ארגן את צבאו ב[[טרוחיו (פרו)|טרוחיו]] (Trujillo) ומשם צעד לקראת קרב עם המלוכנים תחת פיקודו של [[חוסה דה קנטראק]] (Canterac). הצבאות נפגשו ביום [[6 באוגוסט]] [[1824]], במישורים שליד העיר [[חונין]] (Junín). המורדים ניצחו את המלוכנים ואלו פינו את לימה בשנית.
| |||