פאיז ביי אל-אידריסי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
שורה 13:
בחודשים ספטמבר-אוקטובר [[1933]] ביקרה קיסרית [[אתיופיה]] [[מנן אספאו]] בארץ ישראל ואל-אידריסי נתמנה למלווה שלה ולאחראי על ביטחונה.
 
בימי [[המרד הערבי הגדול]] גילה אל-אידריסי נאמנות ל[[בריטים]], ולא פעם היה מטרה לנסיונותלניסיונות [[התנקשות]] של המורדים, אך תמיד הצליח להיחלץ ללא פגע.
 
מאוחר יותר נתמנה לסגנו של מפקד משטרת מחוז [[ירושלים]] ומפקד משטרת הכפרים שבמחוז. מטהו היה בבנין ה[[קישלה]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. בשנת [[1939]] בא הגנרל [[אדמונד איירונסייד]] לבנין הקישלה לפגוש את אל-אידריסי ששמו יצא לפניו. אל-אידריסי נשא בתפקידו זה בימי [[מלחמת העולם השנייה]]. בתקופת סכנת הפלישה ה[[נאצים|נאצית]], שכונתה לאחר מכן בכינוי [[מאתיים ימי חרדה]], היה אל-אידריסי מפקדו של [[חביב כנען]], לימים [[עיתונאי]] וחוקר תולדות [[היישוב]], שהיה אז מפקד אחת מתחנות המשטרה במזרח ירושלים. חביב כנען תיאר אותו בספרו "מאתיים ימי חרדה":
שורה 29:
בראשית יוני 1948 הורה [[המלך עבדאללה הראשון]] להדיח מתפקידם ארבעה קציני משטרה שמונו על ידי הוועד הערבי העליון. אל-אידריסי היה אחד מהם. במקום הקצינים המודחים מינה המלך ארבעה קצינים מ[[הלגיון הערבי]].
 
בתקופת [[מלחמת העצמאות]], עם כיבוש [[רצועת עזה]] על ידי [[מצרים]], היה נסיוןניסיון לכונן בה מעין ישות של ממשל עצמי [[פלסטינים|פלסטיני]]; ביולי [[1948]] הוקמה ב[[עזה]] "מועצה מנהלית לפלסטין", אשר בספטמבר אותה שנה הפכה ל"[[ממשלת כל פלסטין]]", שהתקיימה, מחוסרת סמכויות של ממש, עד לשנת [[1959]]. במסגרת ממשל זה נתמנה אל-אידריסי ל"ממונה על ביטחון הציבור" בדרגת גנרל.
 
בשנת [[1953]] נתמנה אל-אידריסי למפקד משטרת [[לוב]].