אינפיניטסימל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tkuvho (שיחה | תרומות)
שורה 17:
: נניח שגוף נמצא בכל זמן t במרחק <math>\ f(t) = t^2</math> מן הראשית. כדי למצוא את מהירותו של הגוף (שהיא ה[[נגזרת]] של f), יהי <math>\ dt</math> אינפיניטסימל. בזמן <math>\ t+dt</math> הגוף נמצא במרחק <math>\ (t+dt)^2</math>, ומכאן שבמשך הזמן <math>\ dt</math> שמהזמן t, הוא הספיק לעבור מרחק של <math>\ (t+dt)^2 - t^2 = 2t \cdot dt + dt^2</math>. אם נחלק את המרחק בזמן נקבל <math>\ 2t+dt</math>. אבל dt קטן כרצוננו, ולכן היחס שווה ל-<math>\ 2t</math>.
 
טענהברקלי טען שהטענה זו, למרות שהיא מעניינת במבט ראשון, ונותנת את התוצאה הנכונה, מבוססת על הנחות הסותרות זו את זו: אנו [[חילוק|מחלקים]] ב-dt משום שזהו גודל חיובי שונה מאפס, ואז מחליפים אותו באפס, משום שהוא אינפיניטסימלי. מסיבה זו יצא ה[[בישוף]] וה[[פילוסוף]] [[ג'ורג' ברקלי]], בחיבורו "האנליסט", חוצץ נגד עצם השימוש באינפיניטסימלים.
 
רק במחצית השנייה של [[המאה ה-19]] ניתן לחשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי בסיס מתמטי פורמלי על ידי [[אוגוסטין לואי קושי]], [[קארל ויירשטראס]] ואחרים, באמצעות שימוש במושג ה[[גבול (מתמטיקה)|גבול]] המוגדר במונחי אפסילון ודלתא. ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], נמצא שניתן לטפל באינפיניטסימלים ישירות, באופן [[ריגורוזי]], במסגרת ה[[אנליזה לא סטנדרטית|אנליזה הלא-סטנדרטית]].