חינוך משותף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏לקריאה נוספת: כוכבית מיותרת הוסרה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: העלייה, \1ניסיו\2\3, \1
שורה 40:
===תינוקות (עד גיל שנה) ופעוטים (גילים 1-4)===
[[קובץ:PikiWiki Israel 3561 Education in Israel.jpg|ממוזער|250px|פעוטים בבית הילדים הראשון ב[[קוניטרה]] ([[מרום גולן]]), סביבות 1968-1972]]
ה[[תינוק]] הובא אל בית התינוקות לאחר לידתו ונשאר בו במשך שנה. האם קיבלה 6 שבועות [[חופשת לידה]] ולאחר מכן חזרה לעבוד בהדרגה, עד שלב הגמילה. בכל יום ההורים לקחו את התינוק לשעה קלה אל ביתם. בשנים הראשונות של החינוך המשותף אסור היה להורים להיכנס כרצונם לבית התינוקות. עם הזמן השתנו הנהלים וההורים הורשו לבקר במשך היום בבית התינוקות, לשם משחק, טיפול וייצוב הקשר הרגשי. תפקידה של המטפלת, בנוסף לטיפול בתינוקות, היה להעניק לאם, בעיקר לזו הצעירה חסרת הנסיוןהניסיון, תחושה של ביטחון ולהגן על התינוק מפני הפרעות בהתפתחותו.
 
אנשי החינוך המשותף האמינו כי {{ציטוטון|הסדרים בבית היונקים (וחצרו) וציודו, הצעצועים המוגשים לילד בהתאם להתפתחותו. כל אלה עושים את סביבת חייהם של התינוקות רב-גונית ועשירת-גירויים, מזינים את חושיהם ומונעים את סכנת השיעמום, ההתעסקות האוטו-ארוטית והרעבון לחוויות רגשיות}}{{הערה|1=גולן 1964:516}}.
שורה 164:
* יצחק פלטק, '''המוסד: בית הספר הראשון של השומר הצעיר במשמר העמק 1931-1940''', הוצאת יד טבנקין, 1989.
* ראובן פורת, '''היחיד והיחד :תולדות בית הספר הקיבוצי''', הוצאת יד טבנקין, 1987.
* ראובן פורת, '''החינוך בקבוצות ובקיבוצים: מהעליהמהעלייה השנייה עד העליההעלייה הרביעית''', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1977.
* יובל דרור, '''תולדות החינוך הקיבוצי: ממעשה להלכה''', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002.
* בינה סלע-צור, '''יחפים על גדות ירדן: בית החינוך המשותף בעמק הירדן 1926–1948''', הוצאת מועצה אזורית עמק הירדן, 2001.