ארכאולוגיה של ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סימון הערה שיש לתקן
מ סימון תבנית לתיקון
שורה 103:
בהקדמה למהדורה האנגלית של [[האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל]] מציין הארכאולוג [[ניל אשר סילברמן]] כי במהלךם חפירות אלו ובתום התקופה החלה להסתמן מגמה במחקר הארכאולוגי הישראלי של ארץ הקודש מול המחקר האמריקאי המקביל, לדבריו המחקר הישראלי הונע על ידי תפיסה לאומית ואף סקטוריאלית שראתה את הממצאים הארכאולוגיים דרך פרשנות תנכ"ית והתרכזה בפרשנות ארכיטקטונית של ה[[סטרטיגרפיה (ארכאולוגיה)|סטרטיגרפיה]] בעוד המחקר האמריקאי התמקד בכרונולוגיה של הסטרטיגרפיה כדרך להרחיב את הפרספקטיבה המקראית.{{הערה|1= N.A Silberman. Ephraim Stern (Author) in The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land. Carta 1993 page X }}
 
במאמר '''על הזיקה בין המחקר הארכאולוגי לכתיבת ההיסטוריה של ראשית ישראל''' כותב [[עמיחי מזר]]{{הערה שיש לתקן}}{{הערה|1=קתדרה|[[עמיחי מזר]]|על הזיקה בין המחקר הארכאולוגי לכתיבת ההיסטוריה של ראשית ישראל|100.2|100, אוגוסט 2001, עמ' 88-66}}על התקופה הנדונה כי המחקר על תולדות עם ישראל עד ל[[שנות השישים של המאה העשרים]] נשען על 3 צירים מרכזיים: הזיקה בין ההיסטוריה המקראית לבין מקורות כתובים החיצוניים לתנ"ך, ניתוח המקורות ההיסטוריים שבמקרא והזיקה בין מקורות אלו לממצאים הארכאולוגיים. חיבורים מדעיים נכתבו תוך "הסתמכות מרבית על המקורות המקראיים" על פי המאמר, בתשתית המחקר עמדה ההסכמה הכללית שראתה את ההיסטוריוגרפיה המקראית כבסיס אמין והממצא הארכאולוגי שובץ בתפיסה זו ללא היסוס.
 
====לאחר מלחמת ששת הימים====