פרשנות קופנהגן – הבדלי גרסאות

ניסוח
מ (←‏עקרונות פרשנות קופנהגן: קישורים פנימיים.)
(ניסוח)
'''פרשנות קופנהגן''' היא אחת הפרשנויות של [[מכניקה קוונטית|מכניקת הקוונטים]],. המשויכתהיא מיוחסת לפיזיקאי [[נילס בוהר]] ותלמידיו, (אשרונקראת מקוםפרשנות מושבםקופנהגן היהעל בעירשם עיר מושבם [[קופנהגן]] שב[[דנמרק]]). על פי פרשנות זו, גדלים פיזיקליים קיימים ומוגדרים היטב רק לאחר שנמדדו בפועל על ידי מערכת מדידה מוגדרת היטב (בוהר השתמש במונח "מערכת מדידה" במקום המונח "צופה" כדי להימנעלחסוך מבעיותהסתבכות בשאלות תאולוגיות בנוגע ל[[תודעה]] ול[[נפש]]). כלומר,עצם גודלביצוע פיזיקליהמדידה כלשהוהוא נקבעהגורם רקלהופעת בעתהגודל ביצוע המדידההנמדד, וקביעהשערכו זונקבע שלבאופן ערכוהסתברותי היאמתוך אקראיתכלל לחלוטיןהערכים האפשריים. הפרשנותעוד גורסת הפרשנות כי לצופהלהתנהגות הצופה ישנה משמעות מכרעת בקביעת הגדרות תוצאת הניסוי. כלומר, הצופה יכול באורח שרירותי לקבועלהחליט אםעבור ה[[אלקטרון]], לדוגמה, האם הוא [[גל]] או [[חלקיק]], בכפוףלפי לאופיאופי ה[[ניסוי]] שאותו הוא מחליטבוחר לבצע ([[דואליות גל-חלקיק]]). לפני המדידה האלקטרון נמצא במצב קוונטי שהואהמהווה [[סופרפוזיציה]] של כל המצבים האפשריים, בצירוף ההסתברות למדוד כל מצב. אחריה, האלקטרון נמצא במצב מוגדר (המצב בו הוא נמדד) ונשאר במצב זה. <br /> ראוי לציין שאף בין בוהר לתלמידיו לא שררה אחידות-דעות מוחלטת, כך למשל נחלקו הוא ו[[ורנר הייזנברג]] בשאלת ממשותה של פונקציית הגל.
 
פרשנות זו, הגם שהיא הנפוצה ביותר כיום, מעלה תמיהות רבות. הגדולות שבהן עוסקות ב[[קריסת פונקציית הגל]], באי-ה[[דטרמיניזם]] הטבוע בתאוריה (לכן פרשנות זו נקראת "הפירוש ההסתברותי למכניקת הקוונטים"), ב[[בעיית המדידה]] וכן בפרדוקסים הנוגעים לקיומם של דברים וגדלים פיזיקליים בממשות, ביניהם: [[החתול של שרדינגר]] ו[[הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן]].