בקכידס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ביצור יהודה וקרב ערבות הירדן: הגהה |
|||
שורה 32:
בשל כישלונו בקרב האחרון והכרה בעצמתם של החשמונאים, שלא בנקל יהיה אפשר להכריעם, בקכידס כליסיאס בזמנו מחליט לשנות את מדיניותו ביהודה, לעבור לערוץ פרגמטי ולהפנות עורף את למתייוונים שסיבכוהו לשווא. בשנת [[155 לפנה"ס]] בקכידס הגיע להסכם עם יונתן, שיחדל לרדוף אותו ואף יעניק לו מעמד מדיני כלשהו, בתמורה לשקט תעשייתי בחבל הזה. כך שהשלטון הסלוקי ביהודה יתקיים בלא שיהיה צורך לבזבז עליו משאבים צבאיים גדולים וקבועים. בהסכם זה קיבל [[יונתן הוופסי|יונתן]] רשות להתיישב ב[[מכמש]] הסמוכה לירושלים. בירושלים נותר חיל מצב סלאוקי, ובקכידס יכל סוף סוף לעזוב את יהודה ולחזור לאנטיוכיה.
==התייחסויות מוטעות במקורות עתיקים==
הייצוג של בקכידס על ידי [[יוסף בן מתתיהו]] (מלחמות היהודים א' 34-35) ברברי כמו בטבע, וההצהרה כי הוא נהרג על ידי מתתיהו, שניהם שגויים. בתרגום הסורי של ספר המקבים, בקכידס, דרך שגיאה בתעתוק, נקרא "Bicrius" במקום "Bacdius"; ובגרסה היהודית של סיפור החנוכה ([[מגילת אנטיוכוס]]) הוא נקרא בגריס (Bagris), או Bogores (ראה מהדורתו של משה גסטר של המגילה); צורות פגומות, על פי בכר. כמו כן, הסיפור במגילת אנטיוכוס שהוא נהרג ונשרף על ידי היהודים בקרב זכריה אף הוא מוטעה.
==לקריאה נוספת==
| |||