מוליכות-על – הבדלי גרסאות

[[ויטאלי גינזבורג]] ו[[לב לנדאו]] הציעו תאוריה מקרוסקופית לתאורלתיאור על-מוליכים בה הניחו שני [[פרמטר]]ים המתארים את החומר וכן [[פרמטר חופשי]] [[מספר מרוכב|מרוכב]], אותו סימנו באות ה[[יוונית]] [[פסי]] (<math>\ \psi</math>) שהוא פרמטר הגודל של הבעיה. מנקודת מבט מודרנית, בהנחה כי נושאי המטען – הם זוגות קופר – יוצרים על-נוזל, הרי שמשמעותו של <math>\ |\psi|^2</math> היא החלק היחסי מכלל האלקטרונים בחומר שהם זוגות קופר. ניתוח הדורש מציאת ערך מזערי של האנרגיה החופשית בנוכחות שדה חיצוני, אותה [[טור טיילור|פיתחו]] עד סדר רביעי בפרמטר הגודל <math>\ \psi</math>, מניב תלות בשני פרמטרים חשובים, הם עומק החדירה <math>\ \lambda</math> שהוזכר לעיל במסגרת הדיון במשוואות לונדון (אף כי במסגרת תורה זו הוא מבוטא על ידי הפרמטרים של תורת גינצבורג-לנדאו) וכן פרמטר נוסף – אורך הקוהרנציה <math>\ \xi</math> – שבמונחים מודרניים מבטא את סדר הגודל של אורכם של זוגות קופר. היחס ביניהם <math>\varkappa \equiv \frac{\lambda}{\xi}</math> נקרא "פרמטר גינצבורג-לנדאו". תוצאה חשובה של התאורייה קובעת האם על מוליך מסוים הוא מסוג ראשון או שני בתלות בערכו של פרמטר זה: אם <math>\varkappa<\frac{1}{\sqrt{2}}</math>, החומר הוא על-מוליך מסוג ראשון, אחרת – מסוג שני.