מדינת האפיפיור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Removing Link GA template (handled by wikidata) |
מ ←המהפכה הצרפתית ותקופת נפוליאון: תקלדה |
||
שורה 60:
ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] הגיעה מדינת האפיפיור לשיא גודלה וכללה את רוב מרכז איטליה – [[לאציו]], [[אומבריה]], [[מארקה]], ונחלות האפיפיור ב[[ראוונה]], [[פרארה]] ו[[בולוניה]]. כמו כן נכללו במדינת האפיפיור המובלעות הקטנות של [[בנוונטו]] ו[[פונטקורבו]] בדרום איטליה, והמחוז הגדול יותר רוזנות וֶנֶסֶן (Comtat Venaissin) שמסביב לאביניון שבדרום צרפת. עם זאת, הממשל הכנסייתי כמעט שלא נקט שום צעדים לקידום הכלכלה הנחשלת של מדינת האפיפיור. האדמות רוכזו בידי מספר מצומצם של משפחות אצילים שהחכירו אותן בתנאים קשים לאריסים. על מנת לעמוד בתנאי החכירה גרמו האריסים לניצול יתר של האדמות ולדלדולן או שפנו למעשי שוד, ולכן האזור הכפרי של מדינת הכנסייה התאפיין בחוסר ביטחון. ההכנסות ממדינת האפיפיור לא היו יכולים לכסות את תפעולה של חצר אפיפיור מפוארת וממשל אפיפיורי מנופח, שבשנת [[1800]] כלל על פי הערכה כ-30,000 מועסקים מיותרים.
[[המהפכה הצרפתית]] הייתה הרסנית לשטחים שבשלטון האפיפיור כשם שהייתה הרסנית לכנסייה הקתולית באופן כללי. רוזנות ונסן ואביניון סופחו לצרפת ב-[[1791]]. ב-[[1796]] פלשו הצרפתים בפיקודו של [[נפוליאון]] לאיטליה, ובחורף [[1797]] נאלץ האפיפיור [[פיוס השישי]] לחתום על [[שלום טולנטינו]]. בהסכם זה ויתר האפיפיור על השטחים בדרום צרפת, ועל פרארה, בולוניה ורומאניה שסופחו ל[[
ב[[קונגרס וינה]] ([[1815]]) שהתכנס בסוף תקופת נפוליאון, הצליח נציג האפיפיור, הקרדינל קוֹנֵסַלְוִי, לשכנע את הקונגרס לאשר את הקמת מדינת האפיפיור מחדש בממדיה הקודמים, למעט אביניון ורוזנות ונסן שנשארו חלק מצרפת ושטחים מצפון ל[[נהר הפו]] באיטליה שהועברו לשליטת האוסטרים.
| |||