אפולוניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: עריכה |
מ עיצוב, ויקיזציה, הגהה |
||
שורה 9:
ב{{ה|תקופה ההלניסטית}} המשיך היישוב במקום להתפתח. בתקופה זו נכללה העיר בתחומי השליטה של [[הממלכה הסלאוקית]], והעיר שימשה כ[[נמל]] ו[[מעגן]] עבור [[ספינה|ספינות]] ששטו בין [[נמל יפו|יפו]] ל[[תל דור|דור]], הנמלים המוגנים היחידים באזור. האוכלוסייה הנוכרית בעלת הנטיות ההלניות שהרכיבה את המארג הדמוגרפי המקומי הביאה לשינוי שם האתר מ"אַרְסוּף" (שם [[שפות שמיות|שמי]]) ל"אָפּוֹלוֹנְיָה" (שם [[יוונית|יווני]]). שינוי זה הוקל מהעובדה ששני האלים רשף ו[[אפולו]] היו מזוהים זה עם זה.
[[קובץ:ApoloniaNarodniPark030 (4).jpg|
ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]] גדלה העיר והתפתחה. היישוב הפך למרכז עירוני לאזור כולו, והעיר הייתה נקודת היישוב הגדולה בין [[יפו]] ל[[קיסריה]] על דרך החוף.
בשנת [[113]]/[[114|4]] נפגעה העיר ב[[רעידת אדמה]], אך שוקמה במהירות. בתקופה זו הוקם במקום [[נמל]], והעיר עסקה במסחר ימי עם [[היסטוריה של איטליה|איטליה]] ו[[צפון אפריקה]].
שורה 22:
ב[[כפר שמריהו]] נתגלו ב-[[1962]]{{הערה|{{מעריב|ישעיהו אביעם|רצפת פסיפס לבנה נתגלתה ב"נקרופוליס" של כפר־שמריהו|1949/07/14|00309}}.}} מאות [[מערות קבורה]], שמאמינים כי שימשו את תושבי אפולוניה{{הערה|Tal, O. 1995.Roman-Byzantine cemeteries and tombs around Apollonia. Tel Aviv Vol. 22}}
==ארכאולוגיה==
===הגן הלאומי===
ב[[שנות השבעים]] ו[[שנות התשעים|התשעים]] נערכו בתחומי האתר [[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] שנוהלו על ידי פרופ' [[ישראל רול]] ו[[איתן אילון]];{{הערה|רול, י' ואיילון א' 1989. אפולוניה ודרום השרון}} כיום מנוהלות החפירות על ידי פרופ' [[אורן טל]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]].
במסגרת החפירות נחשפו חלקים נרחבים מהעיר, ובשנים האחרונות הוכשר האתר לביקורי מטיילים והוכרז כ[[גן לאומי]] ו[[שביל ישראל]] עובר למרגלותיו. הסיור בגן הלאומי מתבצע לאורך שני שבילים קצרים – אחד העובר לאורך קו [[מצוק]] ה[[כורכר]], והשני (למתקשים בהליכה) עובר דרך מרכז הגן. משך הסיור בגן הוא כשעה.
===שרידים תת-ימיים===
לפי עבודתה של ד"ר אווה גרוסמן, באפולוניה קיימת מעגנה קטנה ולא נמל, בסקר תת-ימי שבוצע בסוף שנות ה-90 כחלק מעבודת המאסטר שלה, מיפתה ד"ר גרוסמן את השרידים התת-ימיים שנמצאים בשמורת החוף. עקב השינויים שחלו בתנועת המים והחול בשנים האחרונות, נחשפו בים שרידים חדשים שכללו [[כלי שיט]] וסחורות כדוגמת [[אבני ריחיים]] מ[[בזלת]] ו[[תותח]] [[ברזל]].
===מטמון זהב===
במחצית [[2012]] חשפה משלחת חפירות משותפת לאוניברסיטת תל אביב
▲במחצית 2012 חשפה משלחת חפירות משותפת לאוניברסיטת תל אביב ולרשות הטבע והגנים מטמון מטבעות זהב בתוך כלי חרס שבור מתחת למרצפות אחד החדרים במבצר. המטמון מכיל מטבעות ממלוכים רבים ומתוארך למאה ה-13{{הערה|1=[http://new.tau.ac.il/news/apollonia נמצא אוצר זהב גדול במבצר אפולוניה]}} חלק מהמטבעות הם מהתקופה הפאטימית וחלקם מהתקופה האיובית.
==התמוטטות מצוקי הכורכר==
אפולוניה בנויה על גבעות [[כורכר]] שגלשו בחלקן לים. בבדיקה שנערכה על ידי [[רשות העתיקות]]{{הערה|1=[http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?module_id=&sec_id=15&subj_id=167&id=258#as אתר אפולוניה], רשות העתיקות}} הסתבר באמצעות [[צילום אוויר|צילומי אוויר]] ותצפיות שבוצעו לאורך החוף ועל קרקעית הים, כי חלה נסיגה משמעותית בקו החוף והחל תהליך מואץ של הרס המצוק החופי, בין השאר עקב בניית [[מרינה הרצליה]]. תהליך נסיגת קו החוף באפולוניה, משותף גם לאתרים ארכאולוגיים אחרים של ערי חוף בים התיכון כדוגמת [[קיסריה]] ו[[אשקלון]]. יש הטוענים שבקצב הנסיגה הנוכחי ולאור התחזיות לעלייה במפלס הים העולמי, בתוך כ-10–20 שנה ייעלמו חלק ניכר מערי החוף העתיקות של ישראל. רשות העתיקות פועלת לשיפור המצב באפולוניה בשיתוף עם רשות הטבע והגנים הלאומיים, עיריית [[הרצליה]] ואוניברסיטת תל אביב.
==קישורים חיצוניים==
| |||