תאוצת הכובד – הבדלי גרסאות

'''תאוצת הכובד''' של גוף היא קצב השינוי במהירותו של גוף הנמצא ב[[נפילה חופשית]] בשדה [[כבידה]]. תאוצת הכובד עומדת ב[[יחס ישר]] למסת הגוף המחולל את שדה ה[[כבידה]] אך היא אינה תלויה ב[[מסה|מסת]] הגוף הנופל. נהוג לסמן את תאוצת הכובד באות g, וערכה על [[פני שטח|פני השטח]] של [[כדור הארץ]] נע בין m/s²{{כ}} 9.72 ל-m/s² {{כ}}9.82 ([[מטר]] ל[[שנייה]] ב[[חזקה (מתמטיקה)|ריבוע]]). עקב [[סיבוב]] כדור הארץ סביב צירו, עקב [[פחיסות]] כדור הארץ, ועקב הבדלים טופוגרפיים וגאולוגיים, ערכו של g על פני כדור הארץ שונה ממקום למקום בטווח האמור. יש לשים לב כי תאוצת הכובד מתייחסת לתאוצה הנגרמת על ידי [[כוח הכובד]] בלבד כשהיא חופשית מ[[התנגדות אוויר]] וגורמים אחרים.

במהלך משימת [[אפולו 15]] ניצל האסטרונאוט [[דיוויד סקוט]] את ה[[ריק]] השורר על פני הירח והדגים לעיני מיליוני צופים שזמן הנפילה אינו תלוי במסת הגוף הנופל. הוא הטיל בו-זמנית פטיש ונוצה והראה כיצד שני הגופים נוחתים בו-זמנית על קרקע הירח.‏‏{{הערה|1=‏[http://nssdc.gsfc.nasa.gov/planetary/lunar/apollo_15_feather_drop.html ניסוי הפטיש והנוצה במשימת אפולו 15]‏}} ניסוי כזה ניתן להדגים גם על פני כדור הארץ אם יבוצע בסביבת ריק.

פני כדור הארץ אינם כשל מעטפת כדורית מושלמת, ויש בהם הרים ועמקים. לפיכך, על אדם הנמצא על הר הגבוה מפני הים פועל כוח גרביטציוני נמוך יותר מאשר היה פועל עליו בגובה פני הים או בעמק, כתוצאה מכך שמרחק גופו ממרכז כדור הארץ גדול יותר.

כאשר gh הוא ערך תאוצת הכובד בגובה h מעל פני הים, re הוא הרדיוס הממוצע של כדור הארץ, ו h הוא הגובה מעל פני הים. לדוגמאלדוגמה, ערך תאוצת הכובד נמוך בכ 0.03% על החרמון מאשר בתל אביב