נתן בן ציון חבקין – הבדלי גרסאות

ב-[[1921]] [[העלייה השלישית|עלה לארץ ישראל]], השתקע ב[[ירושלים]] ועבד בגרפיקה וצינקוגרפיה. במסגרת עבודתו פיתח [[אורנמנטיקה]] עברית מקורית המורכבת מ[[מוטיב (ספרות ואמנות)|יסודות]] של ציורי [[המנורה|מנורות]], [[מגן דוד]], [[שופר]]ות, [[טעמי המקרא]] וכו'.{{הערה|ב-[[1926]] הציג חבקין את עבודותיו בתערוכה שהתקיימה בירושלים.}} במקביל לעבודתו בדפוס המשיך לפעול למען הצמחונות ו[[חקלאות|עבודת השדה]], שקד על פרסום מאמרים בנושא והקים גינת ירק ב[[גבעת שאול]]. במקביל פעל לקידום שפת ה[[אספרנטו]].

 

 

ב-[[1926]] ייסד חבקין את "אגודת הצמחונים העבריים", שבמסגרתה ניסה תקופה ארוכה להקים בירושלים שכונה של צמחונים שתפעל לפי רוחו ואמונתו. מאמציו לא נשאו פרי עד מותו ב-1957, אולם ב-[[1958]] התיישב במושב [[אמירים]] גרעין של משפחות צמחוניות-טבעוניות ובהם תלמידו ו"יורשו הרוחני" של חבקין, יחזקאל דורון, ובכך הוגשם חלומו על התיישבות צמחונית.