פואטרי סלאם – הבדלי גרסאות
אוריה אורן (שיחה | תרומות) |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־02:39, 23 בנובמבר 2014
פּוֹאֵטְרִי סְלֵאם (מאנגלית: poetry slam), בתרגום חופשי: 'הטחת שירה', הוא אירוע בו משוררים קוראים או מדקלמים יצירה מפרי עטם. הביצוע עומד לשיפוט נציגים אקראיים מהקהל.
היסטוריה
בנובמבר 1984, יזם מארק סמית' אירוע פואטרי סלאם במועדון 'get me high' בשיקגו. בשנת 1986 הערבים עברו למשכנם הקבוע, ב'Green Mill Jazz Club' בעיר. בשנת 1988 התקיים לראשונה אירוע מחוץ לשיקגו, במועדון 'Nuyorican Poet's Cafe' בניו יורק. שנתיים לאחר מכן, נוסדה תחרות 'פואטרי סלאם' לאומית, שנקבעה בסן פרנסיסקו, והופיעו בה משוררים משיקגו, ניו יורק והעיר המארחת. לשם השוואה, בתחרות שהתקיימה בשנת 2010, השתתפו מבצעים מ-80 קבוצות שונות, במשך 5 ימים.
אירועי פואטרי סלאם התפשטו מאז בעולם, וכיום נערכים תחרויות כאלה בלמעלה מ-30 מדינות.
מבנה האירוע
לאירוע השירה יש מנחה המוביל את הערב. בתחילתו, יופיע 'משורר חימום' שאינו חלק מן התחרות. אחריו חל הסיבוב הראשון בו, על פי הגרלה, יעלו המשוררים ויציגו את קטע השירה שלהם. לאחר סיום כל ביצוע, יינתנו ציונים מספריים, בין 0 ל-10, על ידי 3 או 5 צופים אקראיים שנבחרו מראש. בסיבוב הראשון מופיעים לרוב 8 משוררים. ארבעת המציגים בעלי הניקוד הגבוה ביותר, יעלו לסיבוב השני. בפורמט שונה, צמד משוררים יתחרו 'ראש בראש' על העלייה לשלב הבא.
בסיבוב השני, יופיעו המשוררים בעלי הניקוד הגבוה, ויציגו קטע שונה משהציגו לפנים. המתמודד שיקבל את הציון הגבוה ביותר הוא המנצח, והוא יוזמן לבצע קטע נוסף. בגרסה אחרת, שני המבצעים בעלי הניקוד הגבוה, יתמודדו ביניהם על הניצחון בערב. באירועים הנערכים בישראל הפורמט הוא של 4-8.
על המציגים להימנע משימוש באביזרים, תחפושות ומוזיקה. בכך הפואטרי סלאם מובחן מאירועים דומים כמו ערבי שירה, תיאטרון או מוזיקה. לכל מציג יש זמן הופעה מוגבל, בין 3 ל-10 דקות.
קיימים סוגי תחרויות שונות: בתחרות פתוחה, כל אחד מוזמן לעלות ולהציג, וזאת לעומת תחרות מוזמנת בה רק משוררים מוזמנים מופיעים. לרוב, אין הגבלה על נושא השיר; לעיתים, מוכרזת 'תחרות נושא' ("Theme Slam") בה על המתמודדים לעסוק בנושא מסויים בשירתם.
סגנון ספרותי
האירועים מציגים מגוון רחב של סגנונות, הן בכתיבה והן בצורת ההופעה. הקטעים המוצגים בערבים אלו זהים לעיתים לאירועי הקראת שירה. אחרים דומים בצורתם למונולוג תיאטרלי ואף למערכון, ואלה ישתמשו לרוב בטונים שונים להדגשת הנושאים, הדמויות והקונפליקטים המובאים בקטע. כמו כן חלק מהמציגים מתבססים על אלמנטים של ראפ, ואלה לרוב יאופיינו בחריזה מהירה של מילות השיר. לרוב, קטעים אלו משויכים לסוגה 'מילה מדוברת' (spoken word).
המשורר קריסטין אוק'פי אפטוביץ', כותב הספר "מילים לפנים: סיור מודרך בעשרים שנות פואטרי סלאם בניו יורק"[1] צוטט, בהתייחסו לסגנונות שונים המאפיינים את אירועים אלו: "אחד הדברים המעניינים הוא, שלאורך תקופות שונות, היה חשש שסגנון או משורר מסויים ייעשו כה דומיננטיים, עד שהם יהרסו את הסצינה, אך זה לעולם לא קרה. היפסטרים מתרעמים, ראפרים, בוהמייניים, קומיקאים, אנשי רוח ופאנקיסטים- כל אחד מאלה, שלטו בכיפה למשך זמן מה; אך כעבור זמן, הגיע דיבור אחר שאתגר את המשוררים לנסות דבר חדש"
אחד ממטרות הפואטרי סלאם, הוא לאתגר את מי שטוען לסמכות כלשהי אודות 'ערך אומנותי'. כל משורר זוכה לביקורת ושיפוט הקהל, היות והם תלויים בחסדיו על מנת להמשיך לסיבובים הבאים. היות ויש תחלופה בין המשוררים לבין הקהל, כאשר משוררים נמנים על הקהל ולהיפך- נציגים מהקהל מופיעים עם שירתם- נוצר מבנה שמטשטש את הגבולות בין קהל, משורר וביקורת. המשורר האמריקאי בוב הולמן הגדיר זאת כ'דמוקרטיזציה של החריזה' לדבריו, "מהפכת הspoken word מובלת על ידי נשים וקהל מגוון. בכך ניתן עומק לרב-השיח המתקיים בקרב האומה, וניתן לשמוע קולות שלא מיוצגים על-ידי הקונגרס. הייתי רוצה שהקונגרס יישמע כמו אירוע פואטרי סלאם"
ביקורת
קיימות ביקורות רבות אודות הערך האומנותי של אירועים אלו. רובן מתייחסות לפן התחרותי של אירועים אלו, ומיעוטם לתוכן, שכן הוא כולל תלונות והתרעמויות אודות החברה[2]. יש המשווים אותם לתוכניות מציאות בהן נבחנים המתמודדים על פי העדפותיו של הקהל,ומשווים אותה לתוכנית הפופולארית אמריקן איידול[3]. אחרים משווים זאת לספורט, וגורסים שמדובר ב'גירסה גברית-מצ'ואיסטית של שירה' [4]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ערוץ היו-טיוב של פואטרי סלאם ישראל
- אתר הסלאם האירופאי
- תומר מיכלזון, אריק אבר ומופעי הפואטרי-סלאם הלוהטים, הארץ
הערות שוליים
- ^ Aptowicz, Cristin O'Keefe. (2008). Words in Your Face: A Guided Tour Through Twenty Years of the New York City Poetry Slam. New York City: Soft Skull Press. "Chapter 14: First and Always; Graduates from the NYC Poetry Slam's First Wave" Page 122. ISBN 1-933368-82-9.
- ^ Bloom, Harold (2009) quoted in Somers-Willett, Susan B.A., The Cultural Politics of Slam Poetry. University of Michigan Press. p. 21.
- ^ http://www.independent.com/news/2012/aug/30/close-kip-fulbeck/
- ^ Aptowicz (2008), p. 297.