תוכנית המצפים בגליל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בקשה למקור - סותר דברי מרצי |
מ הגהה |
||
שורה 20:
*[[רכישת קרקעות]]: מהמגזר הערבי, גם לצורכי הרחבה וגם כ[[אסטרטגיה]]. בפועל היו מקרים בצד הערבי של הקשחת עמדות אל מול המצב שהוביל לנטיעת מטעי זיתים שלא כ[[חוק]] ועוד.
*פיקוח על קרקעות: אחת ממטרות המצפים הייתה מניעת בניה לא חוקית, בפועל התופעה גברה עקב הדרכים שנפרצו למצפים.
*עיבוי [[גוש התיישבות|גושי התיישבות]] ומניעת רצף לא יהודי: בגליל ההררי המרכזי היו ב-
===בתחום הדמוגרפי===
בהגדרת מטרות המצפים נכתב במפורש כי לא יהיה בכוחם לשנות את האיזון הדמוגרפי בגליל{{דרוש מקור}}, אך הועמדו בפניהם יעדים אחרים בתחום, כגון - משיכת אוכלוסייה עירונית ו[[עולים חדשים]] לאזור לצד מסגרת לדור ההמשך של מושבי הגליל. יעדים שהושגו באופן חלקי בלבד.
*משיכת אוכלוסייה לגליל: האוכלוסייה שהיגרה מאזורים אחרים בארץ הייתה אמורה להגיע ליישובים ייחודים מבחינה רעיונית-חברתית ומבודדים גאוגרפית. בפועל, חלק הארי לאכלוס המצפים היה ה[[מעמד]] הבינוני-גבוה ממחוזות חיפה והצפון
*פתרון לבני מושבי הגליל: בני המושבים שלא יכלו להיקלט במושבי האם, הופנו למצפים ייעודיים. בפועל נקלטו בהם בין 10 ל- 20 אחוז מבני המושבים. רוב המועסקים במצפים אלו עובדים מחוץ להם. עיקר הבעיה הינה אי התאמה בין יכולת מצפים אלו להתפתח כיישובים חקלאיים מסיבות שונות, לבין הרצון שיהיו כאלו.
*
== ביקורת על תהליך הקמת המצפים ==
|