תוכנית המצפים בגליל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בקשה למקור - סותר דברי מרצי
מ הגהה
שורה 20:
*[[רכישת קרקעות]]: מהמגזר הערבי, גם לצורכי הרחבה וגם כ[[אסטרטגיה]]. בפועל היו מקרים בצד הערבי של הקשחת עמדות אל מול המצב שהוביל לנטיעת מטעי זיתים שלא כ[[חוק]] ועוד.
*פיקוח על קרקעות: אחת ממטרות המצפים הייתה מניעת בניה לא חוקית, בפועל התופעה גברה עקב הדרכים שנפרצו למצפים.
*עיבוי [[גוש התיישבות|גושי התיישבות]] ומניעת רצף לא יהודי: בגליל ההררי המרכזי היו ב- 86 1986, כ75כ-75% לא יהודים,. פריסת המצפים יצרה מציאות חדשה, בעלת חשיבות גאו-פוליטית. כמו כן נוצר קשר הדוק בין שתי האוכלוסיות.
 
===בתחום הדמוגרפי===
בהגדרת מטרות המצפים נכתב במפורש כי לא יהיה בכוחם לשנות את האיזון הדמוגרפי בגליל{{דרוש מקור}}, אך הועמדו בפניהם יעדים אחרים בתחום, כגון - משיכת אוכלוסייה עירונית ו[[עולים חדשים]] לאזור לצד מסגרת לדור ההמשך של מושבי הגליל. יעדים שהושגו באופן חלקי בלבד.
*משיכת אוכלוסייה לגליל: האוכלוסייה שהיגרה מאזורים אחרים בארץ הייתה אמורה להגיע ליישובים ייחודים מבחינה רעיונית-חברתית ומבודדים גאוגרפית. בפועל, חלק הארי לאכלוס המצפים היה ה[[מעמד]] הבינוני-גבוה ממחוזות חיפה והצפון. שעבר למצפים ששכנו בקרבה ל[[מישור החוף הצפוני]], עובדה שאפשרה שמירה על מקומות הפרנסה במרכז ויצרה למעשה פרבור. הקרבה לערי פיתוח שאינן מבוססות כ[[כרמיאל]], הביאה ליציאת האוכלוסייה החזקה מהן למצפים סביבה.
*פתרון לבני מושבי הגליל: בני המושבים שלא יכלו להיקלט במושבי האם, הופנו למצפים ייעודיים. בפועל נקלטו בהם בין 10 ל- 20 אחוז מבני המושבים. רוב המועסקים במצפים אלו עובדים מחוץ להם. עיקר הבעיה הינה אי התאמה בין יכולת מצפים אלו להתפתח כיישובים חקלאיים מסיבות שונות, לבין הרצון שיהיו כאלו.
*המצפורהמצפה כצורת התיישבות חדשה: נעשה ניסיון ליצור יישובים שלא שייכים לאף זרם [[אידאולוגיה|אידאלוגי]] התיישבותי. יישובים שיהיו בעלים ישירים על אדמותיהם ובעלי עצמאות [[כלכלה|כלכלית]] שתקל על הממסד. בפועל, יישובים מעטים בלבד הגיעו לעצמאות כלכלית ותושביהם נאלצו לחפש עבודה מחוץ להם.
 
== ביקורת על תהליך הקמת המצפים ==