דואר אלקטרוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 79.176.4.38 (שיחה) לעריכה האחרונה של DoronWp |
מ הגהה |
||
שורה 1:
'''דואר אלקטרוני''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''דוֹאֶ"ל''', באנגלית: '''E-mail''' או '''Email'''; '''אִי-מֵייל''') הוא אמצעי תקשורת אלקטרוני המאפשר העברת הודעות מ[[מחשב]] למחשב דרך רשת [[שרת]]ים. ניתן לשלוח הודעת דואר אלקטרוני בפורמט טקסט פשוט או [[HTML]] וניתן לצרף להודעת דואר אלקטרוני גם [[קובץ|קבצים]]. ניתן לשלוח הודעת דואר אלקטרוני ליותר מנמען אחד במקביל. ההודעה עוברת ברשת דרך מספר שרתים עד לשרת שמאחסן את תיבת הדואר של הנמען, ושם היא מחכה לנמען עד שזה ניגש לתיבת הדואר שלו.
[[
==היסטוריה==
שורה 6:
מאז התפתח הנושא, והרשת גדלה. נקבעו כללים ופרוטוקולים להעברת הדואר האלקטרוני ברחבי רשת האינטרנט המסועפת ([[SMTP]]), לצורת ניסוח אחידה של כותרות הודעת הדואר האלקטרוני ([http://faqs.org/rfcs/rfc822.html RFC 822]), ולקידוד קבצים לתוך הודעת דואר אלקטרוני ([[MIME]] - Multipurpose Internet Mail Extensions) המאפשר העברת קבצים מצורפים לטקסט של הדואר האלקטרוני, וגם העברת טקסט בשפות שונות (במקור התקנים אפשרו רק שימוש באותיות אנגליות).
[[
בישראל הופיע הדואר האלקטרוני לראשונה בשנת [[1980]] כאשר יוסף רגב, בעזרתה של סימה וינדזברג, בנה מערכת דואר אלקטרוני ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]. המערכת שימשה רק את אנשי האוניברסיטה. בשנת [[1983]] חיברה חברת [[יבמ]] את רשת [[מחב"א]], רשת האוניברסיטאות, בקו אל רשת [[BITNET]] שפעלה אז ב[[ארצות הברית]]. דבר זה גרם לכך שבכל האוניברסיטאות הוקמו מערכות דואר אלקטרוני וחברי סגל רבים התחברו אליהן.
שורה 16:
==פרוטוקולים==
▲למרות שצורות רבות של העברת טקסט ממחשב למחשב יכולות להיחשב "דואר אלקטרוני", מקובל לקרוא בשם זה רק לאותן הודעות הנכתבות ומועברות בהתאם לכמה תקנים מקובלים (פחות או יותר). התקן המקובל למשלוח דואר אלקטרוני הוא פרוטוקול [[SMTP]] (ר"ת של Simple Mail Transfer Protocol). זה הפרוטוקול בו משתמשת תוכנת דואר אלקטרוני להעברת הדואר לשרת שישלח אותו לנמען/נמענים. תקן זה מסוגל להעביר הודעות טקסט אנגלי בלבד, מכל סוג שהוא. אבל הודעות הדואר המועברות כתובות תמיד לפי תקן נוסף ([http://faqs.org/rfcs/rfc822.html RFC 822] שהוחלף על ידי [http://faqs.org/rfcs/rfc2822.html RFC 2822]) המפריד את הודעת הדואר האלקטרוני לשני חלקים: כותרת (header) וגוף (body), כאשר הכותרת חייבת להכתב בצורה המוגדרת במדויק בתקן כדי לאפשר עבוד של תוכן הכותרת על ידי המחשב המקבל. הכותרת מכילה פרטים כגון שמות וכתובות השולח והמקבל, נושא ההודעה, פרטים על הדרך שעברה ההודעה בין השולח ובמקבל, ועוד. כך יכולה תוכנת הדואר האלקטרוני של מקבל ההודעה להפריד פרטים אלה מגוף ההודעה ולהציגם בנפרד. כדי לאפשר העברת הודעות הכתובות באותיות שאינן כלולות ב[[אלפבית|אלף בית]] ה[[אנגלית|אנגלי]], נוצר תקן [[MIME]], שמאפשר לקדד מידע לתוך הודעת דואר אלקטרוני הכתובה באותיות אנגליות בלבד. שימוש נכון בתקן זה מאפשר משלוח דואר ב[[עברית]] או [[ערבית]], למשל, וגם מאפשר צרוף קבצים כלשהם להודעת דואר אלקטרוני (attachment, או בעברית: צרופה). המידע מקודד באותיות אנגליות בלבד, יחד עם מידע על אופן הקידוד ומהות המידע המקודד, ו[[תוכנה|תוכנת]] הדואר האלקטרוני של המקבל משתמשת במידע זה כדי לשחזר את המידע המקודד במחשב הנמען, לקרוא את הטקסט בשפת המקור שבו הוא נכתב, או לשמור את הקבצים במחשב.
כאשר המחשב האישי הפך לנפוץ והגישה ממחשבים אישיים לרשת נעשתה בעיקר באמצעות מודם וקו חיוג, לא התאפשר למחשבים בהם השתמשו חלק ניכר מהאנשים לקבל דואר אלקטרוני ישירות, מאחר שלשם כך על המחשב להיות מחובר כמעט כל הזמן לרשת, ולהמתין לקבלת דואר אלקטרוני. הפתרון היה לשמור את הדואר האלקטרוני עבור המשתמש על שרת - מחשב המחובר באופן קבוע לרשת, ולאפשר למשתמש להתחבר מדי פעם לשרת ולבקש העברת הדואר האלקטרוני למחשבו האישי. לשם כך נוצרו שני תקנים: פרוטוקול [[POP]] ר"ת של (Post Office Protocol) שהוא פרוטוקול פשוט המאפשר העתקת הדואר מהשרת ומחיקתו מהשרת (הגרסה הנוכחית היא [[POP3]]), ופרוטוקול [[IMAP]] ר"ת של (Internet Message Access Protocol) המאפשר סינכרון הדואר האלקטרוני בין השרת והמחשב האישי, כך שבשניהם יהיה עותק של כל הודעה. דרך נוספת המקובלת היום לקריאת דואר אלקטרוני היא [[דואר מבוסס רשת]] (WebMail): קריאת הדואר האלקטרוני בדפדפן אינטרנט באמצעות תוכנת דואר אלקטרוני המותקנת על שרת ומשמשת ממשק המציג את הודעות הדואר האלקטרוני בדף אינטרנט בדפדפן, כגון [[Outlook.com]]
שורה 25 ⟵ 24:
אחת הבעיות בדואר אלקטרוני היא [[דואר זבל]], סוג של [[פרסום מקוון]], הגורם לעומס על שרתים ומטריד אנשים רבים. הדואר האלקטרוני מאפשר הפצת הודעות למספר רב של נמענים בחינם, ובשל כך רבים ראו בו פוטנציאל פרסומי. עם הזמן הפרסום דרך הדואר האלקטרוני גבר והחל לגרום לעגמת נפש רבה למשתמשים.
תולעי דואר אלקטרוני (E-Mail Worms) הן סוג של [[וירוס מחשב]] המשתמש בתשתית הדואר האלקטרוני להפצה עצמית ולהתרבות.
עם התרחבות התופעה נחקקו חוקים על מנת לצמצמה. ב[[ארצות הברית]] נחקק חוק המנסה לצמצם פגיעות אלה למינימום; ב[[ישראל]] נוצרו כמה פסיקות [[משפטים|משפטיות]] בעניין, והחל מ-[[27 במאי]] [[2008]] נאסר משלוח דואר זבל.{{הערה|1=http://www.smser.co.il/ViewPage.asp?contentkey=2226}}
שורה 60 ⟵ 57:
כיום, ניתן לסנכרן את הדוא"ל עם [[טלפון חכם]]. מדובר בפעולה בה נעשית התאמה בין מספר מקורות שונים, כך שבסיום הפעולה, כל המקורות יהיו זהים. הפעולה מתאפשרת באמצעות ממשק פשוט הקיים ברוב הטלפונים הניידים החכמים.
סנכרון הדוא"ל עם הטלפון הנייד
ניתן להגדיר מספר סוגי חיבורים למכשיר הנייד בהתאם ליכולותיו ולמערכת ההפעלה שלו. החיבורים הרווחים הינם הExchange, POP3 ו-Imap4.
שורה 68 ⟵ 65:
חיבור POP3 או IMAP4: חיבורי POP3 ו- IMAP4 מתוכננים לשלוח ולקבל הודעות דואר אלקטרוני. אם הוגדר חיבור מסוג זה, הטלפון הנייד ישלח ויקבל הודעות דואר אלקטרוני בתזמון שייבחר על ידי המשתמש.
בנוסף,
==ראו גם==
| |||