אצטדיון המלך בודואן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נראה שהמשפט נכנס לכאן בטעות מערך אחר
שורה 34:
בשנת [[1946]] שונה שמו של האצטדיון ל'''אצטדיון הייזל'''. תחת שם זה, אירח האצטדיון את משחקי גמר [[גביע אירופה לאלופות]] בשנים [[1958]], [[1966]], [[1974]] ו-[[1985]], וכן את משחקי גמר [[גביע אירופה למחזיקות גביע]] בשנים [[1964]], [[1976]] ו-[[1980]].
 
האצטדיון כאמור נועד לארח את גמר גביע אירופה של שנת [[1985]]. למרות משחקי הגמר האירופיים שהתקיימו בו בעבר, והיותו אצטדיון הבית של נבחרת בלגיה, מצבו של האצטדיון היה רעוע. עובדה זו, יחד עם [[חולגניזם]] של אוהדי קבוצת [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]] ששיחקה בגמר מול [[יובנטוס]], וחוסר שליטה מצד כוחות הביטחון שהופקדו על האירוע, היוו את הבסיס לאסון כבד באצטדיון במשחק הגמר, שנודע בשם [[אסון הייזל]]., בעקבותאשר האסון,במסגרתו נהרגו 39 אוהדים [[איטליה|איטלקים]] נהרגו ועוד כ-300 נפצעו. הטרגדיה הובילה לסגירת האצטדיון לאירועי כדורגל, והוא נותר בשימוש רק עבור טורניר ה[[אתלטיקה]] לזכרו של ון דאם שהתקיים בו באופן מסורתי כחלק מ[[ליגת היהלום]].
 
עשר שנים לאחר האסון, ב-[[1995]], עבר האצטדיון שיפוץ נרחב בעלות של כ-50 מיליון [[דולר]]. הוא נפתח תחת שם חדש, '''אצטדיון המלך בודואן''', לזכרו של [[בודואן, מלך הבלגים]] שנפטר שנתיים קודם לכן. המבנה חודש כמעט לחלוטין, כשרק שרידים בודדים נותרו מהמבנה הישן, ונוספו לו מסלולי ריצה ומתקנים עבור תחרויות אתלטיקה שונות. הוא נפתח מחדש ב-23 באוגוסט 1995, 65 שנים בדיוק לאחר פתיחתו המקורית, כביתה המחודש של הנבחרת והאצטדיון הגדול במדינה. האצטדיון המחודש נבחר לארח את משחק הגמר של גביע אירופה למחזיקות בשנת [[1996]], וכן את משחק הפתיחה של [[יורו 2000]] שנערך בבלגיה וב[[הולנד]] {{הערה|{{ynet|ירון ניר|האליפות מתחילה בהייזל|15664|9 ביוני 2000||1}}}}.