עיזבון דיגיטלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אנונימי5326584 (שיחה | תרומות) החלפת הדף בתוכן "גם ככה הערך יימחק אז למה להשקיע?" תגית: הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך |
מ שוחזר מעריכות של אנונימי5326584 (שיחה) לעריכה האחרונה של ספר |
||
שורה 1:
{{הבהרת חשיבות עם זמן|זמן=7.12.2014}}
Death and the internet
כאשר אנשים מתים, הם משאירים מאחוריהם דברים מסוימים, רכוש, כסף, ריהוט ועוד שלל דברים פיזיים המכונים ירושה. אך, הם משאירים מאחוריהם גם עזבונות דיגיטליים. הכוללים: אימייל, תמונות, סרטוני וידאו, מאמרי טקסט, קובצי מוזיקה, אתרי בלוג, חשבונות מקוונים, וכדומה.
בעוד שלאתרים כמו פייסבוק וטוויטר יש מדיניות בנושא מות לקוחותיהם, לרוב האתרים בעולם אין מדיניות שכזאת, ולכן חשבונות מקוונים שבעליהם מתו לעתים קרובות נשארים רדומים לכל החיים או נמחקים עקב חוסר פעילות. במקרים מסוימים לפעמים קרובי הנפטר אף משתלטים על החשבונות המקוונים של הנפטר בצורה שלא חוקית או חוקית. במקרים נדירים ביותר האקרים אף משתלטים על חשבונות הנפטרים ומתחילים להפיץ מהם ספאם, וקרוביו מקבלים ממנו "אות חיים" מהעולם הבא, דבר אשר גורם לבהלה, עצב וכאב לבני משפחתו של בעל החשבון המקורי.
במדינת ישראל, אין חוק בנושא המוות הדיגיטלי. בהרבה מאוד מקרים על מנת לקבל גישה לחשבונות המקוונים של הנפטר נדרשים בני משפחתו להגיש צו משפטי מיוחד לחברות ה"בעיתיות". ב-1 בדצמבר 2014 הוועדה לפניות הציבור דנה בנושא [http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Petitions/Pages/CommitteeTVarchive.aspx?TopicID=6269 הסדרת צוואות טכנולוגיות]. בבתי החולים בדנמרק מחלקים חוברות רשמיות עם נקודות למחשבה ולטיפול, ופרק בנושא עיזבון דיגיטלי מופיע בהן.
==אתרים בינלאומיים==
===ויקיפדיה===
משתמשים שערכו לפחות כמה מאות עריכות או פחות אך תרמו עריכות משמעותיות לוויקיפדיה זכאים להיות מונצחים בדף הנצחה ייעודי. כמו כן דפי המשתמש של המתים ייחסמו לעריכה על מנת למנוע השחתות.
===youtube===
יוטיוב מעניק גישה לקרובי בעל החשבון שנפטר תחת תנאים מסוימים. עם זאת, בעלי חשבון יוטיוב יכולים להחליט למי תועבר השליטה בחשבונם במקרה והם לא מתחברים מספר חודשים או שנים.
===twitter===
טוויטר יכולה לסגור חשבונות של הנפטר ולספק ארכיון של הציוצים ציבוריים שלו (אך פרטיים לא) לבני משפחתו לאחר שהציגו בפניהם תעודת פטירה ומילוי טפסים.
===גוגל===
בעלי חשבון גוגל, יכולים להחליט מה ייקרה לחשבון שלהם אם הם לא ייתחברו אליו פרק זמן מסוים, האפשרות המוצעת להם הינה מחיקת חשבון אוטומטית או הורשת חשבונם לאיש קשר עליו הם סומכים (הכוונה היא לבני משפחה קרובה)
===פייסבוק===
מדיניות המוות של פייסבוק בעייתית במיוחד. היא אוסרת על הורשת חשבונות פייסבוק. אך כן מאשרת להמיר פרופילים רגילים לעמודי הנצחה.
==אתרים ישראלים וחברות תקשורת ישראליות==
===וואלה===
מאפשרים לבני המשפחה לקבל גישה לחשבון הנפטר אחרי הליך אימות.
===ספקיות אינטרנט===
בזק בינלאומי ו013 נטוויזן לאחר קבלת מספר ת.ז ו4 ספרות אחרונות של כרטיס אשראי ושליחת פקס של תעודת פטירה מעניקות גישה לחשבון הנפטר.
===אחר===
קפה דה מרקר, תפוז אנשים, 012 מייל, נענע10 מייל, טריפל סי. כולם דורשים צו בית משפט מיוחד על מנת לתת גישה לחשבון הנפטר ובכך מגנים על הזכות שלו לפרטיות.
לאינטרנט רימון וישראבלוג אין בכלל מדיניות בנושא.
==ראו גם==
* [[הזכות לפרטיות]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://digital-era-death.blogspot.co.il הבלוג אבק דיגיטלי]
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4598112,00.html צוואה דיגיטלית: למי שייך הפרופיל לאחר מותנו?]
* [http://www.mako.co.il/nexter-internet/social-networks/Article-da039b4f6450a41006.htm מה יקרה לפייסבוק שלנו אחרי מותנו?]
| |||